מילון מילים ומונחים בקבלה על פי ספרי וכתבי בעל הסולם (יהודה אשלג)
על החשיבות העצומה של לימוד פירוש המילים והמושוגים (סדר הלימוד מתוך ההקדמה לתלמוד עשר הספירות):
למד תחילה את ה"פנים", דהיינו דברי האריז"ל, המודפסים בראשי העמודים עד סוף הספר. ואע"פ שלא תבין, חזור עליהם כמה פעמים ע"ד "מתחילה למגמר והדר למסבר". אח"ז, למד את הביאור "אור פנימי", והשתדל בו, באופן שתוכל ללמוד ולהבין היטב את ה"פנים" גם בלי עזרת הביאור, ואח"ז למד את הביאור "הסתכלות פנימית" עד שתבינהו ותזכרהו כולו. ואחר כולם, נסה עצמך בלוח השאלות, ואחר שהשבת על השאלה, הסתכל בתשובה המסומנת באותה האות של השאלה, וכן תעשה בכל שאלה ושאלה. ותלמד ותשנן ותחזור עליהם כמה פעמים עד שתזכרם היטב כמונחים בקופסא, כי בכל מלה ומלה ממש, שבחלק השלישי, צריכים לזכור היטב כל שני החלקים הראשונים, אף מובן קטן לא יחסר. והגרוע מכל הוא, שהמעיין לא ירגיש כלל מה ששכח, אלא, או שהדברים יתטשטשו בעיניו, או שיתקבל לו פירוש מוטעה בענין, מחמת השכחה. וכמובן, שטעות אחת גוררת אחריה עשר טעויות, עד שיבא לאי הבנה לגמרי, ויהיה מוכרח להניח את ידו מהלימוד לגמרי.
לפי עדכון אחרון (עולה) מאוחסן כרגע מיין באופן כרונולוגי: לפי עדכון אחרון
| לפי תאריך יצירהעגול:עגול (תע"ס ח"א פ"א או"פ ק'): אם אין הבחן מעלה מטה בין ד' הבחינות שברצון לקבל נבחן ל"עגול" (דהיינו בדומה לתמונה עגולה גשמית, שאין הבחן מעלה ומטה נוהג בה). וד' הבחינות מכונות משום זה, ד' עגולים כדוריים זה בתוך זה, שאי אפשר להכיר ולהבחין ביניהם בחינות מעלה ומטה. |
עליון:עליון (תע"ס ח"א פ"ב או"פ ג'): היינו החשוב יותר. |
פרוד:פרוד (תע"ס ח"א הסת"פ י"ב): ב' מדרגות שאין ביניהן השתוות הצורה משום צד, נבחנות לנפרדות זו מזו לגמרי. |
פנוי:פנוי (תע"ס ח"א פ"א או"פ ד'): הוא מקום המוכן לקבל תיקונים ושלימות. |
פשוט:פשוט (תע"ס ח"א פ"א או"פ ט'): שאין בו הבחן מדרגות וצדדים. |
צמצום:צמצום (תע"ס ח"א פ"א או"פ מ'): הכובש את רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל אעפ"י שמשתוקק מאד לקבל, נקרא שמצמצם עצמו. |
קו:קו (תע"ס ח"א פ"ב או"פ א'): מורה שיש בו הבחן מעלה ומטה מה שלא היה מקודם לו, גם מורה, שהארתו מועטת מאד בערך הקודם. |
קרוב:קרוב (תע"ס ח"א פ"א או"פ ג'): כל שצורתו קרובה ושוה יותר לחברו, נבחן לקרוב אליו ביותר. |
ראש:ראש (תע"ס ח"א פ"א או"פ ד'): אותו החלק שבנאצל המשתוה ביותר לצורת השורש, נקרא "ראש". |
רוח:רוח (תע"ס ח"א פ"א או"פ ה'): אור החסדים נקרא רוח. |
רצון פשוט:רצון פשוט: (תע"ס ח"א) עי' ערך "פשוט" לעיל. |
שם:שם (תע"ס ח"א הסת"פ ה'): השמות הקדושים המה ביאורים, איך האורות המרומזים בהם באים בהשגה באופן, שהשם של המדרגה מבאר דרכי ההשגה שבאותה מדרגה. |
תוך:תוך (תע"ס ח"א פ"א או"פ נ'): המקבל בתוכו, נבחן שהאור מדוד ומוגבל בכלי. והמקבל מחוצה לו, נבחן שאינו עושה שום גבול על האור שמקבל. |
תנועה:תנועה (תע"ס ח"א הסת"פ ל"ג): כל חידוש צורה נבחן לתנועה רוחנית, על שם שנבדלה מן הצורה הקודמת ויצאה בשם לעצמה. בדומה לחלק הנבדל מדבר גשמי שמתנענע ויוצא לו ממקומו הקדום. |
מהו המקור של ה"רצון לקבל":נח) הרצון להשפיע שבאור העליון, הוא המחייב את הרצון לקבל בנאצל (הסת"פ אות י"א ד"ה וזהו). |
השואה:יג) השואה (תע"ס ח"א א'): אם אין הכר של הבחן כל שהוא בין ד' המדרגות של הרצון לקבל, נאמר שהן בהשואה אחת. |
התפשטות:יד) התפשטות (תע"ס ח"א פ"א או"פ א'): אור היוצא מכלל מאציל ובא לבחינת נאצל מכונה בשם "התפשטות" האור. ובאמת האור העליון אינו מתפעל משום זה, בדומה למדליק נר מנר שאין הראשון חסר, אלא על שם קבלת הנאצל מכנים אותו כן. |
זך:טו) זך (תע"ס ח"א פ"א או"פ צ'): בחינה א' שברצון לקבל נבחנת לזכה ביותר מג' הבחינות שלאחריה. |
זמן:טז) זמן (תע"ס ח"א הסת"פ ל"ד): הוא סכום מסוים של בחינות המשתלשלות זו מזו ומסובכות זו בזו בסדר סיבה ומסובב, כגון ימים חדשים ושנים |
חלל:יט) חלל (תע"ס ח"א א'): בחינה ד' שברצון שנתרוקנה מאור: הנה נבחנת לחושך ביחס לאור. וביחס לכלי נבחנת ל"חלל", כי בחינה ד' בעצמותה לא נחסרה מהנאצל בסיבת הצמצום, אלא שישנה בו בבחינת חלל ריקני בלי אור. |
חשך:יז) חשך (תע"ס ח"א הסת"פ כ"ד): בחינה ד' שברצון, שאינה מקבלת לתוכה האור העליון מכח הצמצום, נבחנת לשורש החושך |
טרם ואח"כ:כ) טרם ואח"כ (תע"ס ח"א הסת"פ ל"ד): כשמדברים מיחסי סיבה ומסובב של הנאצלים, מבטאים הסיבה במלה "טרם", ואת מסובב הסיבה ההיא מבטאים במלה אח"כ. עי' אות ט"ז. |
יוצר:כד) יוצר (תע"ס ח"א הסת"פ י"ח): השם "יוצר" מתיחד על השפעת האור לעולמות, שזה כולל כל המציאות חוץ מהחומר של הכלים. ע' לעיל ערכים "בורא" ו "אור" . |
יחוד:כב) יחוד (תע"ס ח"א פ"א או"פ ו'): ב' בחינות משונות שהשוו צורתן זו לזו, נמצאות מתיחדות לבחינה אחת. עי' ערך "דבקות". |
יחיד ומיוחד:כא) יחיד ומיוחד (תע"ס ח"א הסת"פ א'): "יחיד" מורה על האור העליון, אשר מאיר ושולט בכל ריבוי המדרגות המשונות זו מזו עד כדי להפכן ולהשוותן לצורתו היחידה. "מיוחד" מורה על גמר שליטתו זאת, כלומר, אחר שכבר השווה והחזיר את צורתן לבחינת יחיד כמוהו. עי' אות יו"ד. |
ימין ושמאל:כג) ימין ושמאל: (תע"ס ח"א) מדרגה תחתונה עולה לפעמים לקומה שוה עם העליונה ממנה בעת שהעליונה צריכה אליה להשלמתה עצמה, אז נבחנת התחתונה לבחי' שמאל והעליונה לבחינת ימין. |
למעלה:כו) למעלה (תע"ס ח"א פ"א או"פ פ"ב ג'): השואת הצורה של התחתון אל העליון היא עליה "למעלה". |
כלי:כה) כלי (תע"ס ח"א פ"א או"פ ו'): הרצון לקבל שבנאצל הוא הכלי שלו |
מאציל:כז) מאציל: (תע"ס ח"א) כל סיבה נקראת "מאציל" אל המדרגה המסובבת ממנה. והשם מאציל כולל את המשכת האור וגם הכלי המקבל לאור. |
מחצבת הנשמה:כח) מחצבת הנשמה (תע"ס ח"א הסת"פ ט"ו): בחינת הרצון לקבל שהוטבעה בנשמות, היא המבדילה אותן ו"חוצבת" אותן מן האור העליון, כי שינוי הצורה הוא המבדיל ברוחניים (כנ"ל אות י"ב). וענין דבר מחצבת הנשמה, היא בחינת מעבר שבין עולם האצילות לעולם הבריאה, שיתבאר במקומו. |
מטה:כט) מטה (תע"ס ח"א פ"ב או"פ ג'): הפחות במעלה מחברו נבחן שהוא למטה מחברו. |
מיוחד:ל) מיוחד: (תע"ס ח"א) עי' לעיל במלה יחיד.
|
מלכות דא"ס:לא) מלכות דא"ס (תע"ס ח"א הסת"פ י"ד): היא בחינת הרצון לקבל הנמצא בהכרח שם. |
ממלא:לג) ממלא (תע"ס ח"א א'): שאין שם בחינת חסרון כל שהוא, ולא יצוייר להוסיף שם משהו לשלימות. |
ממעלה למטה:לב) ממעלה למטה (תע"ס ח"א פ"ב או"פ ג'): היינו מבחינה א' עד בחינה ד': כי בחינה ד' שנשארה בלי אור נבחנת למטה מכל המדרגות, וכל שהרצון לקבל שלו קלוש יותר נבחן ליותר עליון עד שבחינה א' נבחנת שהיא למעלה מכולם. |
מעלה מטה:לד) מעלה מטה (תע"ס ח"א פ"ב או"פ ג'): החשוב ביותר נבחן לבחינת "מעלה", והגרוע לבחינת "מטה". |
מקום:לה) מקום (תע"ס ח"א הסת"פ י"א): הרצון לקבל שבנאצל הוא ה"מקום" אל כל השפע והאור שבו. |
מרובע:לו) מרובע (תע"ס ח"א פ"א ר'): המדרגה הכוללת בתוכה כל ד' הבחינות שברצון. |
משולש:לז) משולש (תע"ס ח"א פ"א או"פ ת'): הוא מדרגה שבה רק ג' הבחינות הראשונות של הרצון. |
נוגע:לח) נוגע (תע"ס ח"א פ"ב או"פ ה'): אם שינוי צורתה של המדרגה מן השורש אינו ניכר כל כך עד להפרידה מהשורש, נבחנת שהיא "נוגע" בשורש. והוא הדבר בין מדרגה לחברתה. |
נקודה אמצעית:לט) נקודה אמצעית (תע"ס ח"א פ"א או"פ נ'): בחינה ד' שבא"ס ב"ה נקראת כן, על שם אחדותה עם אור א"ס ב"ה. |
סוף:מ) סוף (תע"ס ח"א פ"א או"פ כ'): הסוף וסיום של כל נאצל נעשה ע"י כח העיכוב שבבחי' ד', שהאור העליון פוסק מלהאיר שם משום שאינה מקבלתו. |
אור ישר:ג) אור ישר (ח"ב הסת"פ צ"ד): הוא האור העליון הנמשך מא"ס ב"ה, ומושפע בפרצופים, שמאחר הצמצום ואילך. והוא מכונה כן, להורות, שאינו מושפע בכלים דעגולים, וכן בכל מדרגות שאין בהן כלום מעביות דבחי"ד, זולת בספירות דיושר בלבד, על פי הכלל, אשר משפיע אינו משפיע זולת בדבר העב יותר, שהוא העביות שבבחי"ד. |
אור מקיף:ד) אור מקיף (ח"ב פ"א או"פ מ'): הוא אור המיועד להתלבש במדרגה, אלא שמתעכב מחמת איזה גבול שבה. ויש בשם זה שתי משמעויות: א' שהוא הארה רחוקה. ב' שהוא הארה בטוחה, כלומר, שסוף סוף עתידה להתלבש שמה, כי האור "מקיף" עליה מסביב, ואין מניח לה שום מקום שתמלט ממנו, עד שתהיה ראויה לקבלתו בשלימות. |
אור פנימי:ה) אור פנימי (ח"ב פ"א או"פ מ'): הוא האור המלובש בכלי. |
אורך:ו) אורך (ח"ב פ"ב או"פ אות ד' ד"ה היינו): המרחק שבין ב' הקצוות שבמדרגה, כלומר, מבחינה הזכה יותר, עד לבחינה העבה יותר, מכונה בשם "אורך", כי כן הוא גם אורך המדומה הגשמי, שרומז על השטח שבין קצהו העליון לקצהו התחתון. |
בינה:ז) בינה (ח"ב פ"א או"פ ר'): ההתבוננות בדרכי גורם ונמשך, כדי לברר כל התוצאות הנולדות ויוצאות מאיזה דבר, מכונה בשם "בינה". |
בלתי דבוק:ח) בלתי דבוק (ח"ב ג'): השואת הצורה שבין ב' רוחנים, היא דביקות, ושינוי צורה שביניהם עושה אותם "בלתי דבוק" זב"ז. |
גבול:ט) גבול (ח"ב הסת"פ ע"ט): המסך שבכל מדרגה, מודד ועושה "גבול" על המדרגה, בקומת האו"ח שהמסך מעלה (עי' לעיל אות ב') במדת עביותו, כי מסך בחי"ג מגביל קומת המדרגה, שלא תשיג אור כתר. ומסך דבחי"ב מגבילה גם מאור חכמה וכו'. |
גג:י) גג (ח"ב פ"א או"פ א' שניה): הוא כתר שבכל מדרגה. וכן בספירות ובעולמות. |
גוף:יא) גוף (ח"ב פ"א או"פ צ'): כלי קבלה אמיתיים שבכל מדרגה, המתפשטים מכח או"ח שבמסך, ממנו ולמטה, נקראים "גוף" המדרגה, להיותם קודמים מהאורות. לאפוקי האורות המתפשטים לזווג דהכאה על המסך, שהם קודמים לכלים. |
גלגל:יב) גלגל (ח"ב ב'): ספירות דעגולים מכונים בשם "גלגלים", להיות האורות מתעגלים בהם, כלומר. שאי אפשר להכיר בהם זכות ועביות. |
ג"ר (ג' ראשונות):יג) ג"ר (ח"ב פ"א או"פ צ'): הן אורות שקדמו לכלים, המלובשים באו"ח העולה להם ממסך ממנו ולמעלה, דהיינו ג' ספירות ראשונות: כתר, חכמה, בינה, או שמכונים ראש של הפרצוף. |
גשמיות:יד) גשמיות : כל המדומה והמוחש בחמשת החושים, או שתופס מקום וזמן, מכונה בשם "גשמיות". |
דרך העברה:טו) דרך העברה (ח"ב פ"א או"פ ד' שניה): האורות הנמשכים מא"ס ב"ה אל הספירות התחתונות, המה עוברים בהכרח דרך הספירות העליונות, ומתוך שאין הרוחני נעדר ממקום א', בהיותו עובר למקום ב', אלא נשאר קיים, גם במקום א' וגם במקום ב', וע"כ אנו מבחינים בכל ספירה ב' מיני אורות: אורות של בחינתן עצמן, ואורות שנשארו בהן, "דרך מעבר". |
הארה מרחוק:טז) הארה מרחוק (ח"ב פ"א או"פ מ'): ההארה הפועלת בפרצוף, בשעה שאין לו לפרצוף כלי קבלה לאור ההוא, נקראת בשם "הארה מרחוק", שהמשמעות, אשר יש מרחק ושינוי רב, בין האור, ובין כלים של הפרצוף המיוחסים לאותו אור, אשר ע"כ אין הכלים מוכשרים לקבל האור ההוא ולהלבישו, אלא מקבלים ממנו הארה מרחוק. |
הזדככות המסך:יז) הזדככות המסך (ח"ב הסת"פ ע"ד): היא הזדככות העביות שבבחי"ד. להיות קומתו של האו"ח, שהמסך מעלה ומלביש על האור ישר, תלוי במדת גדלה של העביות שבבחי"ד (עי' לעיל אות ב', או"ח), שפירושו גודל השתוקקות שבה, לכן אחר שמדרגה נתמלאה, באור שלה שהמשיכה, מתגבר האו"מ ומזכך את המסך עד איזה שיעור של מדת ההשתוקקות. וזהו מכונה שנזדככה מעביותה שהיתה בה, ונקרא ג"כ בשם "הזדככות המסך". |
הרחקה גמורה:יח) הרחקה גמורה (ח"ב ח'): כששינוי הצורה, גדול כל כך עד שמגיע להפכיות הצורה, הקצה אל הקצה, הוא מכונה "הרחקה גמורה". |
הרכנת הראש:יט) הרכנת הראש (ח"ב פ"ב או"פ ג'): כשאורות דז"ת, משמשים גם בראש שנקרא ג"ר, כי האורות דג"ר הראוים לראש, חסרים שמה, מכונה "הרכנת ראש". כלומר, שהראש מושפל למדרגה שוה עם הז"ת שנקראות גוף. |
התכללות הספירות:כ) התכללות הספירות (ח"ב הסת"פ צ"ז): הספירות נכללות זו מזו ב"דרך מעבר" (עי' לעיל תשובה ט"ו), ובהיות שהע"ס דאור ישר, הנמשכות מכתר עד מלכות, אי אפשר שיופיעו במדרגה, זולת בהתלבשותן בע"ס דאו"ח, הנמשכות ועולות ממלכות עד כתר, הנה אין לך ספירה מהן, שלא תהינה בה ב' ספירות מבחינת עצמה: אחת דאור ישר, ואחת דאור חוזר. ועוד שמונה ספירות, שנתכללו בה בדרך מעבר, שמקצתן עברו בה בדרך מעבר ממעלה למטה, ומקצתן עברו בה דרך מעבר ממטה למעלה. |
התקשרות:כא) התקשרות (ח"ב פ"א או"פ כ'): ענין התלבשות ע"ס דראש המדרגה בע"ס דאו"ח, העולות ממלכות ממטה למעלה, מכונה בשם "התקשרות", מטעם, שנבחן כאן שהאורות קודמים לכלים, שאין עביות עולה עם או"ח הזה למעלה ממקומו, שהוא מלכות, אפילו משהו. ולפיכך, אין ע"ס דאו"ח הללו, נחשבות לכלים גמורים, הראוים להתלבשות העצמות בהם. וע"כ, מכונה התלבשות ההיא, רק בשם "התקשרות", כלומר, שהאור הישר מתקשר ושורה על הפרצוף, על ידי ע"ס דאו"ח אלו, אע"פ שאינו מתלבש ממש בהם. והתלבשות אור ישר בכלים, אינו אמור אלא באו"ח המתפשט למטה ממסך אשר עביות של המלכות דראש, יכולה להתפשט ולרדת ולהלביש את הע"ס דאור ישר הבאות בו. |
זה תוך זה:כב) זה תוך זה (ח"ב פ"ב או"פ מ'): פירושו, זה מסובב מזה. כי עיגול חיצון מתבאר, שהוא הסבה והגורם, לעגול הפנימי שבתוכו, המסובב והנמשך מהחיצון, באופן, אשר "זה תוך זה", מראה על היחס של "סבה ומסובב" דהיינו "עילה ועלול" שיש בהם. |
זווג דהכאה:כג) זווג דהכאה (ח"ב הסת"פ י"ח): פעולת המסך, המעכב והמעלים את האור מבחי"ד, ומדחה את אור השייך לה, אל אחוריו לשורשו, הנה פעולה זו מכונה ''זווג דהכאה", שהוראת השם הזה מורה, שפעולה זו נושאת בתוכה, ב' ענינים הפכיים : כי מצד אחד "מכה" באור, שפירושו שדוחה ומעלים אותו מלהאיר. ומהצד השני "מזדווג" עם האור, שפירושו, שגורם לו רביה והרחבה יתירה, שהרי שיעור אור זה הנעלם ונדחה מבחי"ד, נהפך לאור מגולה גדול המלביש לאור ישר, שנקרא או"ח, שבלעדו, אי אפשר כלל לאור א"ס ב"ה, שיתלבש בפרצוף. |
זעיר אנפין (ז"א):כד) זעיר אנפין, ז"א (ח"ב הסת"פ י"ג): זעיר אנפין, פירושו, פנים מוקטן, כי אור חכמה מכונה "אור פנים", בסו"ה חכמת אדם תאיר פניו, ועל שם זה, נקרא פרצוף הכתר הכללי שבעולם אצילות, בשם "אריך אנפין", שפירושו, פנים גדולים, מטעם שיש בו עצם אור חכמה. ולפיכך, בחי"ג, אשר עצמותה, היא רק אור חסדים הנמשך מבינה, אלא שיש בו גם הארה מחכמה, אבל אינו עצמות אור חכמה, הוא מכונה משום זה, פנים מוקטן, דהיינו "זעיר אנפין", כי אור פנים שלו, מוקטן וממועט בערך בחי"א. |
ז"ת, ז"ס תחתונות:כה) ז"ת, ז"ס תחתונות (ח"ב פ"א או"פ צ'): ע"ס הנמשכות ממסך ולמטה, מכונות בשם גוף או "ז"ת" (עי' לעיל תשובה י"א). כי בערך, שכל הפרצוף נבחן לפעמים, לעשר ספירות בלבד, יהיו ג' ספירות ראשונות כח"ב, בראש של פרצוף ו"ז"ת" שהן חג"ת נהי"ם בגוף של הפרצוף. |
חומר:כו) חומר (ח"ב הסת"פ מ'): העביות שבפרצוף מבחי"ד שברצון (עי' עביות, לקמן אות נ"ג) מכונה, בשם "חומר" של פרצוף. והוא שם מושאל מחומר גשמי מדומה, שיש בו ג' קוטרים: אורך, רוחב, ועומק. וששה קצוות: מעלה, מטה, מזרח, מערב, צפון, דרום. |
חיה:כז) חיה (ח"ב פ"ב או"פ ו'): היא אור חכמה, בסו"ה החכמה תחיה את בעליה. |
חיצוניות:כח) חיצוניות (ח"ב הסת"פ ו'): הזך יותר שבכל כלי נבחן ל"חיצוניות" הכלי, והוא בחינת כלי, לאו"מ המאיר בו מרחוק. |
חכמה:כט) חכמה (ח"ב פ"א או"פ ר'): ידיעת התוצאות התכליתיים, מכל פרטים שישנם בכל מציאות, נקראת בשם "חכמה". |
חלון:ל) חלון (ח"ב פ"ב או"פ ע'): הכח מבחינת עביות המסך, הנבחן בע"ס דראש מדרגה או בע"ס דעגולים, הנה כח עביות זה המתפעל בהם עם האו"ח העולה אליהם ממסך, נקרא בשם "חלון". פירוש: כי או"ח הנדחה מבחי"ד מחמת עביותה, נעשה לבחינת כלי קבלה לאור העליון, במקום בחי"ד שהיתה כלי קבלה בא"ס ב"ה. והוא מטעם, שהאו"ח הוא באמת כלול מעביות דבחי"ד, מחמת שהיא המשיכה אותו אצלה מא"ס ב"ה (עי' הסת"פ ח"ב אות ע"ט ד"ה וזה). אמנם אין עביות זו ניכרת, רק בכלים דגוף, להיותם מתפשטים, ממטה למסך, דהיינו למטה מבחי"ד של ע"ס דראש, וע"כ עביות דבחי"ד שבמסך שולטת בהם, ולפיכך, נחשבים לכלים גמורים, להתלבשות האור העליון בהם. משא"כ בע"ס דראש, שהן בהכרח למעלה מבחי"ד שלהן, אלא שאו"ח עולה אליהן ממטה למעלה, ואין עביות דבחי"ד שבמסך יכולה להתכלל ולעלות עם האו"ח, למעלה ממקומה, לט"ס ראשונות ממנה, ולפיכך, אין האו"ח הזה נעשה שם לבחינת כלים גמורים, אלא לבחינת שרשים לכלים בלבד. וע"כ נקראת התלבשות ט"ס באו"ח זה, רק בשם התקשרות (עי' לעיל אות כ"א). ועם כל זה, כלפי ט"ס דראש, נבחן גם האו"ח הזה, לבחינת "כח של עביות", כי על כן נעשה לכח התקשרות, עכ"פ, להתפיס אותם בנאצל. והנה כח זה מכונה בשם "חלון", כי בכניסת או"ח ואו"י להאיר את הכלים הזכים דעגולים, שאין בהם הכר של עביות כל עיקר, הרי כח של עביות שיש באו"ח, הוא שפל בהרבה מהם, וע"כ פחות ומשפיל את דופני הכלים דעגולים, "דרך כניסתו בהם". בדומה, לנקב וחור שישנו בחדר, שהוא פחת וחסרון בכותל החדר, אמנם הוא דרך כניסה לאור השמש. וכן כאן, הפחת והחסרון שנעשה בדופני הכלים דעגולים, מכח עביות שבאו"ח, אינו נחשב בהם כלל לחסרון, אלא לחלון, כי זולתו לא היה להם שום אור, שהרי אינם מקבלים שום אור, אלא דרך הקו, בכח מסך שבו. |
יחידה:לא) יחידה (ח"ב פ"ב או"פ ו'): אור המלובש בספירת כתר נקרא בשם "יחידה". |
יציאה לחוץ:לב) יציאה לחוץ (ח"ב הסת"פ נ"ט): השתנות צורה המושגת ברוחני, מכונה בשם "יציאה לחוץ" הימנו. להיות שינוי הצורה המתהווה בחלק מפרצוף, נבחן, שחלק זה יצא מפרצוף ולחוץ, ע"ד מדליק מנר לנר ואין הראשון חסר, כי אין העדר ברוחני. וא"כ נמצא, כי כשמתחיל החלק לשנות צורתו, הנה יחד עם השתנות זו, מתחיל להתפרד מפרצוף, ולצאת לחוץ מפרצוף לרשות חדשה בפני עצמו. באפן, שהשתנות הצורה ו"יציאה לחוץ" היינו הך הם. |
ירידה:לג) ירידה (ח"ב פ"א או"פ ה' שניה): התעבות, פירושה "ירידה", כלומר שירד ממדרגתו. והזדככות, פירושה עליה, כי נתעלה בהשואת הצורה לא"ס ב"ה, וזה הכלל, כל הזך יותר הוא עליון יותר, וכל העב יותר הוא תחתון יותר. |
ישר:לד) ישר (ח"ב פ"א או"פ ה'): כשאור עליון, יורד לכלים שיש בהם מעביות דבחי"ד, שפירושו השתוקקות, שהרי ממשיכה אותו בהשתוקקותה, נבחן, שהאור יורד "ביושר", כלומר, בהתאם גמור למדת העביות והשתוקקות שבה. בדומה לדבר כבד, הנופל לארץ מלמעלה, הריהו נופל בקו ישר גמור מלמעלה למטה, ובמרוצה גדולה, מחמת כח המושך שיש בארץ אליו, משא"כ אם דבר קל נופל לארץ, שאין שם מקום לפעולת כח המושך עליו, אז הוא מתעגל באויר, באטיות, עד שנח עליה. כן הדבר כאן, כי בכלים שאין בהם עביות, כמו כלים דעגולים, נבחן, שהאור הבא לשם בכח הספירות דיושר, הוא מתעגל, כי אין שם עביות, שפירושו השתוקקות, אשר ימשיכו אליהם בכח המשכה. משא"כ בכלים דיושר, שיש שם עביות, הממשיך את האור בכח גדול, נמצא האור יורד במרוצה ביושר מדויק, בדומה לקו "ישר". |
כתר:לה) כתר (ח"ב פ"א או"פ ר'): השראת השורש על המדרגה, נקרא בשם כתר, מלשון מכתיר, שפירושו מסבב, להיותו הזך יותר מכל המדרגה, ונמצא משום זה, מסבב על הפרצוף כולו ממעל לו. |
לאט לאט:לו) לאט לאט (ח"ב פ"א או"פ ו'): המשכת אורות בסדר המדרגה, בסדר סבה ומסובב, מכונה "לאט לאט". |
מחבר:לז) מחבר (ח"ב פ"א או"פ ל'): מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון, ולפיכך, נמצאת מלכות "מחברת" כל עליון עם תחתון שלו, כלומר, שנעשתה ביניהם השואת הצורה. ועי"ז נעשה "חיבור" בין כל המדרגות, מעולם אדם קדמון עד סוף עשיה. וענין זה, נוהג בכלים דיושר שנקראים קו, ולא בכלים דעגולים. ולפיכך, כל חיבור העיגולים זה בזה נעשה ע"י הקו. |
מימי אור:לח) מימי אור (ח"ב פ"א או"פ ד'): האור היורד ממדרגתו, מכונה בשם מים או "מימי אור". |
מלכות:לט) מלכות (ח"ב פ"א או"פ ר'): בחינה אחרונה נקראת "מלכות", על שם, שממנה נמשכת בחינת הנהגה בתקיפות ובשליטה מוחלטת, כדוגמת מוראה של מלכות. |
ממעלה למטה:מ) ממעלה למטה (ח"ב הסת"פ ב/ק"ב): אור המתפשט בכלים בסדר מדרגה, מזך אל עב, מכונה "ממעלה למטה". ואור זה נקרא אור ישר. |
ממטה למעלה:מא) ממטה למעלה (ח"ב הסת"פ ק"ג): אור הנמשך בסדר מדרגה, מעב אל זך ממנו עד לזך ביותר, נקרא "ממטה למעלה". ואור זה נקרא בשם או"ח. |
מסבב:מב) מסבב : גורם לגילוי מדרגה, מכונה שמסבב אותה. והוא מלשון סבה ומסובב, כי סבה פירושו גורם, ומסובב, פירושו, שנמשך ונולד מאותו הגורם והסבה. |
מסך:מג) מסך (ח"ג ב'): "כח צמצום", המתעורר בנאצל כלפי אור עליון, להפסיק אותו על דרכו מלרדת לבחי"ד, דהיינו, שברגע שמגיע ונוגע בבחי"ד, תיכף מתעורר הכח ההוא, ומכה בו ודוחה אותו לאחוריו, הנה הכח הזה נקרא "מסך". וצריך שתבחין ההפרש, בין בחינת מסך שיש בנאצל, לבין בחינת צמצום שבו, שהם ב' ענינים נבדלים לגמרי. כי כח צמצום שנעשה על בחי"ד, הוא מכוון כלפי הכלי שבנאצל, שהיא השתוקקות לקבל, שפירושו כי מחמת הרצון להשואת הצורה למאציל עיכב עצמו מלקבל בשעת ההשתוקקות לקבל, כי השתוקקות שבו שנקראת בחי"ד, היא כח עליון, שאין הנאצל יכול לבטלו או למעטו במקצת, אלא שיכול לעכב עצמו, שלא לרצות לקבל, אע"פ שמשתוקק מאד. וכח העיכוב הזה, שורה תמיד על בחי"ד שבנאצל, מלבד, בשעה שממשיך אור חדש, אז מחויב בהכרח לבטל את כח העכוב, דהיינו הצמצום שבו, ומתגלה בו השתוקקות אחר האור העליון, שבזה כחו יפה להמשיך אליו את האור. וכאן, מתחילה פעולתו של מסך שבנאצל, כי כל השתוקקות ממשיכה אור עליון בשלימות, כמו שהיה בא"ס ב"ה, להיותו כח עליון, שאין שום שליטה לתחתון למעט אותו כנ"ל, ולפיכך יורד האור כדי למלא הבחי"ד. אמנם באותו רגע, שהאור נוגע בבחי"ד, תיכף מתעורר ה"מסך", ומכה באור ומחזירו לאחוריו, כנ"ל, ונמצא בזה, שמקבל רק אור של ג' בחינות, ובחי"ד אינה מקבלתו, והנך רואה, שפעולת המסך אינה נוהגת, רק בשעת ביאת אור בלבד, אחר שנתבטל כח צמצום לשעתו, כדי להמשיך אור חדש, כמבואר. ופעולת צמצום אמנם, היא תמידית, לעכב את עצמו שלא להמשיך אור, הרי שצמצום ומסך הם ב' בחינות נפרדות זו מזו לגמרי, ותדע שמסך הוא תולדה מצמצום. |
מקיף:מד) מקיף (ח"ב פ"א או"פ מ'): עי' תשובה ד': אור מקיף הוא אור המיועד להתלבש במדרגה, אלא שמתעכב מחמת איזה גבול שבה. ויש בשם זה שתי משמעויות: א' שהוא הארה רחוקה. ב' שהוא הארה בטוחה, כלומר, שסוף סוף עתידה להתלבש שמה, כי האור "מקיף" עליה מסביב, ואין מניח לה שום מקום שתמלט ממנו, עד שתהיה ראויה לקבלתו בשלימות. |
מתבטל:מה) מתבטל (ח"ב פ"א או"פ י'): כששני רוחניים שוים בצורתם לגמרי, מבלי שינוי כל שהוא, אז חוזרים לאחד ממש, וקטן "מתבטל" בגדול. |
נמשך:מו) נמשך (ח"ב פ"א או"פ צ'): ירידת אור בכח עביות, שפירושה בכח השתוקקות שיש בנאצל, נקראת "נמשך" או המשכה. |
נפש:מז) נפש (ח"ב הסת"פ צ"ה): אור שאינו בא אל פרצוף בבחינת השפעה מאור א"ס ב"ה, אלא הוא מקבל ממדרגה עליונה ממנו הסמוכה לו, נקרא בשם אור נפש או אור נקבה. |
נרנח"י (נפש רוח נשמה חיה יחידה):מח) נרנח"י (ח"ב הסת"פ פ"ז): כלים שבעשר ספירות, נקראים כח"ב זו"ן. ואורות שבע"ס, נקראים "נפש רוח נשמה חיה יחידה". וטעם קריאתם מתתא לעילא, דהיינו נרנח"י, ולא מעילא לתתא, דהיינו, יחנר"ן, הוא משום, דסדר כניסת האורות בפרצוף כן הוא, דהיינו מתחילה נפש, ואח"כ רוח וכו', שהוא בהיפך מכלים, ששם נגלה מתחילה כתר, ואח"כ חכמה, וכו', עד מלכות שהיא לבסוף. |
נשמה:מט) נשמה (ח"ב פ"ב או"פ ו'): האור המתלבש בכלי דבינה, נקרא בשם "נשמה". ונקרא כן, מלשון נשימה, להיות נשמה בחינת מקור לז"א שהוא בחינת אור רוח, הנושם משם חיותו, על דרך עליה וירידה, בסו"ה והחיות רצוא ושוב, ומלשון הכתוב ויפח באפיו נשמת חיים, והבן. |
סובב:נ) סובב : גורם לגילוי מדרגה, מכונה בשם סובב למדרגה ההיא. |
סיום:נא) סיום (ח"ב פ"א או"פ ז' שניה): בחי"ד נקראת סוף או "סיום", להיותה מפסקת אור העליון שלא יתפשט אליה, ומסיימת ע"כ את המדרגה. |
סמוך:נב) סמוך (ח"ב ב'): קרבת הצורה לחבירו מכונה "סמוך" לחבירו. |
עביות:נג) עביות (ח"ב הסת"פ ה'): גדלות הרצון לקבל בהשתוקקות גדולה, נקרא "עביות" מרובה, והשתוקקות מועטת נקראת "עביות" מועטת. והיא בחינת כלי המשכת השפע שבכל פרצוף, ומכונה ע"כ פנימיות הכלי. |
עובר:נד) עובר ( ח"ב פ"ב או"פ ד' שניה) : הארת מדרגה תחתונה, מחויבת לעבור דרך העליונה ממנה, כלומר כיון שהתחתונה מסובבת ויוצאת מן העליונה, נחשבת כמו שעוברת דרך העליונה. וכיון שעוברת דרך העליונה, הרי נקבעת שמה, ונקראת שמה אור "עובר", ואינה זזה משם, אלא בחינת ענף ממנה יוצא, ובא למקומו, דהיינו לתחתונה, בדומה למדליק נר מנר ואין הראשון חסר. ועד"ז תבין כל העתקת האורות מדרגא לדרגא. כי אין האור נעדר ממקומו הא' בביאתו למקום ב', כדדך הגשמיים, אלא כמבואר. |
עליון ותחתון:נה) עליון ותחתון (ח"ב הסת"פ ב/פ"ו): ב' הבחנות עקריות יש לנו להבחין בכל פרצוף, שהן, בחינת כלי המשכת שפע שבו, ובחינת כלי קבלת שפע שבו. והן הפכיות זו לזו מקצה אל הקצה, כי מדת גדלו של שפע תלויה במדת עביות של כלי המשכה, כי אור הגדול יותר שבפרצוף הנקרא יחידה, צריך לכלי המשכה העב יותר, דהיינו מבחי"ד שבבחי"ד. והיפוכו בחינת כלי קבלה, כי האור הגדול יותר הנקרא יחידה אינו מתלבש זולת בכלי הזך יותר. ולפיכך, כשאנו מבחינים כלי המשכת השפע, אנו מבחינים אותם תחת השמות פנימיות וחיצוניות, וכל כלי הפנימי יותר הוא עב יותר, וממשיך קומה גדולה ביותר כנ"ל, וכל החיצון יותר הוא זך יותר, וממשיך קומה קטנה ביותר. וכשאנו מבחינים בחינת כלי קבלת האורות שבפרצוף, אנו מכנים אותם בשמות "עליון ותחתון", אשר כל העליון יותר הוא זך יותר, ומלובשת בו קומה גדולה ביותר, וכל התחתון יותר, הוא עב יותר, ומלובשת בו קומה קטנה ביותר. |
עצמות:נו) עצמות (ח"ב פ"ב או"פ ב'): אור חכמה נקרא "עצמות", משום שהוא עצמותו וחיותו של נאצל. |
פנימיות:נז) פנימיות (ח"ב הסת"פ ב/פו): בחינת עביות שבפרצוף, נקרא "פנימיות" שלו, להיותן מקום המשכת השפע. |
פנימיות וחיצוניות:נח) פנימיות וחיצוניות : עי' תשובה נ"ה: עליון ותחתון; ב' הבחנות עקריות יש לנו להבחין בכל פרצוף, שהן, בחינת כלי המשכת שפע שבו, ובחינת כלי קבלת שפע שבו. והן הפכיות זו לזו מקצה אל הקצה, כי מדת גדלו של שפע תלויה במדת עביות של כלי המשכה, כי אור הגדול יותר שבפרצוף הנקרא יחידה, צריך לכלי המשכה העב יותר, דהיינו מבחי"ד שבבחי"ד. והיפוכו בחינת כלי קבלה, כי האור הגדול יותר הנקרא יחידה אינו מתלבש זולת בכלי הזך יותר. ולפיכך, כשאנו מבחינים כלי המשכת השפע, אנו מבחינים אותם תחת השמות פנימיות וחיצוניות, וכל כלי הפנימי יותר הוא עב יותר, וממשיך קומה גדולה ביותר כנ"ל, וכל החיצון יותר הוא זך יותר, וממשיך קומה קטנה ביותר. וכשאנו מבחינים בחינת כלי קבלת האורות שבפרצוף, אנו מכנים אותם בשמות "עליון ותחתון", אשר כל העליון יותר הוא זך יותר, ומלובשת בו קומה גדולה ביותר, וכל התחתון יותר, הוא עב יותר, ומלובשת בו קומה קטנה ביותר. |
עצמות:נו) עצמות (ח"ב פ"ב או"פ ב'): אור חכמה נקרא "עצמות", משום שהוא עצמותו וחיותו של נאצל. |
צנור:נט) צנור (ח"ב פ"א או"פ ב'): כלים דיושר מכונים בשם "צנורות", להיותם ממשיכים ומגבילים את האור בגבולים שבהם, כמו צנור המגביל את המים העוברים בתוכם. |
קו:ס) קו (ח"ב פ"א או"פ ב'): עשר ספירות של כלים דיושר, מבחינת כלים שלהן נקראות צנור, ומבחינת האור הנמצא בהן נקראות קו. ורק עשר ספירות דעולם אדם קדמון מכונות בשם קו אחד, משא"כ עולם האצילות יש בעשר ספירות שבו ג' קוין. |
קומה זקופה:סא) קומה זקופה (ח"ב פ"ב או"פ ג'): בשעה שאורות דראש מלובשים בכלים של ראש, מכונה פרצוף "שקומתו זקופה". |
קצבה:סב) קצבה (ח"ב פ"א או"פ ע'): או"ח בשיעור מדתו עצמו, עושה "קצבה" על האור העליון, משום, שהאור אינו שורה בנאצל, זולת ע"י הלבשתו של או"ח. |
קרקע:סג) קרקע (ח"ב פ"ב או"פ א'): מלכות של כל מדרגה או של עולם, מכונה בשם קרקע של עולם, או של מדרגה. |
ראש:סד) ראש (ח"ג פ"ו): ט"ס של אור עליון, המתפשטות לזווג דהכאה על מסך שבמלכות להעלות או"ח, נקראות "ראש" מדרגה, משום שאורות אלו קודמים למסך ואו"ח, ואין עביות המסך יכולה לעלות אליהם. (עי' תשובה כ"א). |
רוח:סה) רוח (ח"ב ד'): האור המתלבש בכלי דז"א, נקרא "רוח" משום שדרכו לעלות אל בינה, לשאוב שפע, ולרדת למלכות, להשפיע בה. כדוגמת הרוח הרצוא ושוב. (עיין תשובה מ"ט). |
רוחניות:סו) רוחניות : מלת רוחניות המובאת בספרי הקבלה, משמעותה שהיא מופשטת מכל המקרים הגשמיים, דהיינו מקום וזמן ודמיון וכו'. ולפעמים מורה רק על בחינת האור העליון שבכלי. אע"פ שגם כלי הוא רוחני מכל התנאים. |
רחוק:סז) רחוק (ח"ב פ"א או"פ מ'): השתנות צורה, בשיעור מרובה ביותר. |
תחילת התפשטות:סח) תחילת התפשטות (ח"ב פ"א או"פ ז'): שורש של כל התפשטות אור, מכונה "תחילת התפשטות" או כתר. |
תיכף:סט) תיכף (ח"ב פ"א או"פ ו'): אור יורד בלי השתלשלות על סדר מדרגות של ד' בחינות, כי אין בו יותר מבחינה אחת מהן, מכונה שיורד תיכף, ואם משתלשל על סדר בחינות, נקרא "לאט לאט". |
תכלית כולם:ע) תכלית כולם (ח"ב פ"א או"פ ז'): בחינה אחרונה שבכל מדרגות, דהיינו בחי"ד שבבחי"ד, מכונה תכלית כולם, להיותה עבה שבכולם, המכונה סוף, ומשום שכל המדרגות באות רק לתקן אותה. |
אדם קדמון:א) אדם קדמון (ח"ב פ"א או"פ ת') : |
אויר ריקני:ז) אויר ריקני (תע"ס ח"א או"פ פ"א ה'): |
אור:א) אור (תע"ס ח"א הסת"פ אות י"ח): |
אבר, אברים:א) אבר, אברים (ח"ג פ"ח אות א') : |
אור הסתלקות:ב) אור הסתלקות (ח"ג פט"ו אות ו') : |
אור המתמעט:ג) אור המתמעט (ח"ג ל"ד) : |
אור הפנים:ד) אור הפנים: |
אור של תולדה:ה) אור של תולדה (ח"ג פ"ח אות ט') : |
אותיות נפרדות:ו) אותיות נפרדות (ח"ג פט"ו אות ד') : |
אותיות מחוברות:ז) אותיות מחוברות (ח"ג פט"ו אות ') : |
אזן:ח) אזן (ח"ג פי"ב אות ז') : |
אחור:ט) אחור (ח"ג פט"ו אות ו') : |
אמא תתאה:י) אמא תתאה (ח"ג פ"ד אות ז') : |
אמצעי:יא) אמצעי (ח"ג פ"ה אות ד') : |
אספקלריא:יב) אספקלריא (ח"ג פ"ז אות ב') : |
אריך אנפין:יג) אריך אנפין (ח"ג פ"ו אות ז') : |
את:יד) את (ח"ג פי"ב אות ב') : |
בהו:טו) בהו (ח"ג פ"ו אות ג') : |
בית:טז) בית (ח"ג פ"ה אות א') : |
בקיעה:יז) בקיעה (ח"ג פ"ז אות א'): |
בריאה:יח) בריאה (ח"ג פ"ב אות ג'): |
בשר:יט) בשר (ח"ג פ"ה אות ג'): |
גוף:כ) גוף (ח"ג פ"ח אות ו') : |
גלגלתא:כא) גלגלתא (ח"ג הסת"פ פ"ח אות ב'): |
גידין:כב) גידין (ח"ג פ"ה אות ג') : |
ד' צורות:כג) ד' צורות (ח"ג פ"ו אות ד'): |
דיבור:כד) דיבור (ח"ג פי"א אות ב' ): |
דרך מעבר:כה) דרך מעבר (ח"ג פ"ד אות א'): |
דרך צר:כו) דרך צר (ח"ג פ"א אות ד'): |
דרך רחב:כז) דרך רחב (ח"ג פ"א אות ד'): |
הבדלה:כח) הבדלה (ח"ג פי"ב אות ד'): |
הבל:כט) הבל (ח"ג פי"א אות ד'): |
הבל היוצא:ל) הבל היוצא (שם): |
הוי"ה מלאה:לא) הוי"ה מלאה (ח"ג פט"ו אות ג'): |
הוי"ה פשוטה:לב) הוי"ה פשוטה (ח"ג פט"ו אות ג') |
היכל:לג) היכל (ח"ג פ"ח אות ו') |
היכל עליון:לד) היכל עליון: |
הכאה:לה) הכאה (ח"ג פ"א אות ג'): ובפרק ב' סעיף ג'. ההכאה של אור העליון המגיע עד שם כנ"ל, הכה בפרגוד ההוא, ומכח אותם הי"ס דאצילות שהגיעו עד שם. והכה שם בהאור שלהם פירוש, כי חוק הוא בעולמות העליונים, שכל מדרגה תחתונה הגורמת תוספות אור למדרגה עליונה ממנה, הנה כל אותו שיעור תוספות אור, חוזר ומושפע, לתחתונה שגרמה אותו, ובעניננו ג"כ, מתוך שמסך שעל מלכות דאצילות גרם את האור החוזר לעלות, ולהלביש לכל ט' ספירות דאצילות, ולהעשות כלים אליהם, כנ"ל, באופן, שזולתו לא היה אור א"ס נתפס ומלובש באצילות, כי אין אור מושג בלי כלי, כנודע, והנה מתוך שהמסך גרם לכל אותו תוספות, דהיינו או"ח וע"ס האמורים, לפיכך, מתרחב המסך והכלי מלכות בסבת האו"ח החוזר ויורד אליו ממקום המסך ולמטה, וממשיך לעצמו כל אותם י"ס דאצילות שלמעלה, בדוגמתן ממש. באופן: שמלכות דאצילות לבדה, הולכת ויורדת ומתפשטת לעשר ספירות מינה ובה, כדוגמת ע"ס אצילות, דהיינו מכתר עד מלכות, והן המכונות עשר ספירות של עולם הבריאה. |
הסתכלות:לו) הסתכלות (ח"ג פי"ב אות א'): |
הסתכלות ב:לז) הסתכלות ב' (ח"ג פי"ב אות ה' ובאור פנימי אות ח') הוא: |
הסתלקות:לח) הסתלקות (ח"ג פי"ב באו"פ אות ח'): |
הרחקה:לט) הרחקה (ח"ג פ"א אות ד'): |
התלבשות:מ) התלבשות (ח"ג פי"ב אות ג'): |
התנוצצות:מא) התנוצצות (ח"ג פ"ב אות ב'): |
התעבות:מב) התעבות (ח"ג פ"א אות א'): |
התפשטות:מג) התפשטות (ח"ג פ"א אות א'): |
התפשטות ב':מד) התפשטות ב' (ח"ג פי"ב באו"פ אות ח'): |
זנב לאריות:מה) זנב לאריות (ח"ג פ"ז אות ה'): |
זעיר אנפין:מו) זעיר אנפין (ח"ג פ"ד אות ה') |
חוטם:מז) חוטם (ח"ג פי"א אות ד'): |
חומר:מח) חומר (ח"ג פ"ו אות ג'): |
חותם:מט) חותם (ח"ג פ"ח אות ט'): |
חלון:נ) חלון (ח"ג פ"א אות ד'): |
חקיקה:נא) חקיקה (ח"ג פ"ז אות א') |
יסודות:נב) יסודות (ח"ג פ"ה אות א') : |
יצירה:נג) יצירה (ח"ג פ"ג אות ג'): |
כורסיא:נד) כורסיא (ח"ג פ"ד אות ד'): |
כח:נה) כח (ח"ג פ"ו אות ד'): |
כלים גמורים:נו) כלים גמורים (ח"ג פ"ח אות ז'): |
כסא:נז) כסא (ח"ג פ"ד אות ד'): |
כתר:נח) כתר (ח"ג פ"ו אות ז'): |
לבוש:נט) לבוש (ח"ג פ"ו אות ג'): |
מוח:ס) מוח (ח"ג פ"ה אות ג'): |
מיניה וביה:סא) מיניה וביה (ח"ג פ"ד אות ו'): |
מלבוש גמור:סב) מלבוש גמור (ח"ג פ"ד אות ה'): |
מסך:סג) מסך (ח"ג פ"א אות ג'): |
מסך סתום:סד) מסך סתום (ח"ג פ"ד אות ה'): |
מקום חושך:סה) מקום חושך (ח"ג פ"ז אות ב'): |
מקננא:סו) מקננא (ח"ג פ"ד אות ד'): |
ניצוץ נברא:סז) ניצוץ נברא (ח"ג פ"ה אות ה'): |
ניצוץ קטן:סח) ניצוץ קטן (ח"ג פ"ה אות ה'): |
נפש:סט) נפש (ח"ג פ"ה אות ו'): |
נקב צר:ע) נקב צר (ח"ג פ"א אות ד'): |
נקודה:עא) נקודה (ח"ג פ"ז אות ב'): |
נשמה:עב) נשמה (ח"ג פ"ט אות י'): |
סמוכה:עג) סמוכה (ח"ג פי"ב אות ו'): |
ספירה:עד) ספירה (ח"ג הסת"פ פ"ד אות ג'): |
עולם:עה) עולם (ח"ג פ"ח אות א'): |
עינים:עו) עינים (ח"ג פי"א אות ו'): |
עצמות האור:עז) עצמות האור (ח"ג פ"ח אות ט'): |
עשיה:עח) עשיה (ח"ג פ"ה אות א'): |
עתיק:עט) עתיק (ח"ג פ"ו אות ז'): |
פה:פ) פה (ח"ג פי"א אות ה'): |
פועל:פא) פועל (ח"ג פ"ו אות ד'): |
פרוד:פב) פרוד (ח"ג פ"י אות א'): |
פרצוף:פג) פרצוף (ח"ג פ"ח אות ו'): |
צורה:פד) צורה (ח"ג פ"ו אות ג'): |
צר מאד:פה) צר מאד (ח"ג פ"א אות ד'): |
קדש קדשים:פו) קדש קדשים (ח"ג פ"ז אות ז'): |
קינון:פז) קינון עיין מלת מקננא. |
קליפות:פח) קליפות (ח"ג פ"י אות ב'): |
ראיה:פט) ראיה (ח"ג פי"א אות ו'): |
ראש:צ) ראש (ח"ג פי"ב אות ד'): |
ראש לשועלים:צא) ראש לשועלים (ח"ג פ"ז אות ה') |
ראש לשועלים:צא) ראש לשועלים (ח"ג פ"ז אות ה') |
רביעית דם:צב) רביעית דם (ח"ג פ"ה אות ו'): |
רוח:צג) רוח (ח"ג פ"ט אות י'): |
רוח דק:צד) רוח דק (ח"ג פי"א אות ד'): |
ריבוע:) ריבוע (ח"ג פט"ו אות ה'): |
ריח:צו) ריח (ח"ג פי"א אות ב'): |
שבירה:צז) שבירה (ח"ג פ"ז אות א'): |
שורש:צח) שורש (ח"ג פ"ט אות א'): |
שמיעה:צט) שמיעה (ח"ג פי"א אות ב'): |
שרשי כלים:ק) שרשי כלים (ח"ג פ"ו אות ד'): |
תהו:קא) תהו (ח"ג פ"ו אות ד'): |
אור דחסדים:ו) אור דחסדים (תע"ס ח"א או"פ פ"א ה'): |
או"ח היורד (אור חוזר היורד):א) או"ח היורד (ח"ד פ"ד סעיף ל"ב): |
אור מקיף:ב) אור מקיף : |
אור הבא דרך חזרה:ג) אור הבא דרך חזרה (ח"ד פ"ג סעיף ב') : |
אור המלכות:ד) אור המלכות (ח"ד פ"ד סעיף ל"ב): |
אור עב וגס:ה) אור עב וגס (ח"ד פ"ו סעיף ב'): |
אור עקודים:ו) אור עקודים (ח"ד פ"ג סעיף ט'): |
אור רשימה:ז) אור רשימה (ח"ד פ"ג סעיף ב'): |
אותיות:ח) אותיות (ה"ד פ"ג אות י"א): |
אחורים:ט) אחורים (ח"ד פ"ג סעיף ו'): |
אחורים של כתר:י) אחורים של כתר (ח"ד פ"ג סעיף ו'): |
אספקלריא דלא נהרא:יא) אספקלריא דלא נהרא ( ח"ד פ"ד סעיף ל'): |
ביטול:יב) ביטול (ח"ד פ"ד סעיפ ז'): |
גוף:יג) גוף (ח"ד פ"א או"פ סעיף ל'): |
גורם לכלי:יד) גורם לכלי (ח"ד פ"א אות ט'): |
דופן:טו) דופן (ח"ד פ"ה סעיף ג'): |
דרך אחורים:טז) דרך אחורים (ח"ד פ"ג סעיף ו'): |
דרך צדדים:יז) דרך צדדים (ח"ד פ"ה סעיף א'): |
ה' חסדים:יח) ה' חסדים (ח"ד פ"ו סעיף ח'): |
ה' קצוות:יט) ה' קצוות (ח"ד פ"ו סעיף ח'): |
הגבלת האור:כ) הגבלת האור (ח"ד פ"א סעיף ה') : |
הגבלה בכח:כא) הגבלה בכח (ח"ג פי"ב סעיף ג'): |
הגבלה בפועל:כב) הגבלה בפועל (ח"ג פי"ב סעיף ג'): |
הסתכלות א':כג) הסתכלות א' : |
התלבשות בכח:כה) התלבשות בכח: |
התלבשות בפועל:כו) התלבשות בפועל (ח"ד פ"א או"פ סעיף ל'): |
חושק למקורו:כז) חושק למקורו (ח"ד פ"ג אות י'): |
חזרה למאציל:כח) חזרה למאציל (ח"ד פ"ג סעיף א'): |
חסד פרטי:כט) חסד פרטי (ח"ד פ"ו סעיף ח'): |
חצי עובי דופן:ל) חצי עובי דופן (ח"ד פ"ה סעיף ג'): |
טבור:לא) טבור (ח"ד פ"א סעיף ח'): |
טעמים:לב) טעמים (ח"ד פ"ג סעיף י"א): |
ימין ושמאל:לג) ימין ושמאל : |
כח עשר הספירות:לד) כח עשר הספירות (ח"ד פ"א סעיף ה'): |
כלי לאו"מ:לה) כלי לאו"מ (ח"ד פ"ה סעיף ג'): |
כלי מלכות:לו) כלי מלכות (ח"ג פ"א סעיף ב'): |
כללות ה' קצוות:לז) כללות ה' קצוות (ח"ד פ"ו סעיף ח'): |
להחיות הכלי:לח) להחיות הכלי (ח"ד פ"ב אות ח'): |
לובן העליון:לט) לובן העליון (ח"ד פ"א סעיף ג'): |
מאציל:מ) מאציל (ח"ד פ"ג סעיף ד'): |
מוגבל:מא) מוגבל (ח"ד פ"ה סעיף ג'): |
מכים ומבטשים:מב) מכים ומבטשים (ח"ד פ"א סעיף ג') : |
מעורב:מג) מעורב (ח"ד פ"ו סעיף ב'): |
מקבלים:מד) מקבלים (ח"ד פ"ג סעיף ג'): |
מקור האורות:מה) מקור האורות (ח"ד פ"ו סעיף ט"ו): |
ניצוצות:מו) ניצוצות (ח"ד פ"ג סעיף י'): |
ניצוצות הנופלים:מז) ניצוצות הנופלים (ח"ד פ"ג סעיף י"א): |
נקודות:מח) נקודות (ח"ד פ"ג סעיף י"א): |
סביבות:מט) סביבות (ח"ד פ"ה סעיף א'): |
סובל:נ) סובל (ח"ד פ"א סעיף ה'): |
סיום העליה:נא) סיום העליה (ח"ד פ"ו סעיף כ"א): |
עובי דופן:נב) עובי דופן (ח"ד פ"ה סעיף ג'): |
עליות האורות:נג) עליות האורות (ח"ד פ"ב סעיף ד'): |
עלית הכתר למאציל:נד) עלית הכתר למאציל : |
עלית חכמה למאציל:נה) עלית חכמה למאציל: |
עלית בינה למאציל:ט) עלית בינה למאציל : |
עלית ז"א למאציל:נז) עלית ז"א למאציל: |
עלית מלכות למאציל:נח) עלית מלכות למאציל: |
פה:נט) פה (ח"ד פ"א סעיף ג'): |
פניהם למטה:ס) פניהם למטה (ח"ד פ"ג סעיף ג'): |
פניהם למעלה:סא) פניהם למעלה (ח"ד פ"ג סעיף ג'): |
פנים ואחור:סב) פנים ואחור (ח"ד פ"ה סעיף א'): |
קלקול ע"מ לתקן:סג) קלקול ע"מ לתקן (ח"ד פ"ד אות ח'): |
רושם חותם:סד) רושם חותם (ח"ד פ"ב סעיף ב'): |
רשימה:סה) רשימה (ח"ד פ"ב סעיף ב'): |
תגין:סו) תגין (ח"ד פ"ג סעיף י"א): |
אור דק וחלש:א) אור דק וחלש ( דף שי " ג אות כ " ט ובאו " פ שם ): |
אור המובחר:א) אור המובחר ( דף שמ " ח אות נ ' ובאו " פ שם ): |
אור מחודש:א) אור מחודש ( דף ש " נ אות נ " ב ): |
אורות ראשנים:א) אורות ראשנים : |
אחור:א) אחור ( דף ש " ד אות ט " ו ובאו " פ שם ): |
אלפין:א) אלפין ( דף שנ " ג אות נ " ו ובאו " פ ד " ה ביודין ) : |
ב ' מרחקים:א) ב ' מרחקים (דף שכ " ו ) : |
הארה לבדה:א) הארה לבדה ( דף ש " כ אות ל " ה ): |
הבטה:א) הבטה ( דף ש " ד אות ט " ו ובאו " פ ד " ה חלקים ) : |
ה"ה:א) ה"ה ( דף ש"י אות כ"ה ובאו"פ ד"ה המתבאר) : |
ההין:א) ההין ( דף שנ"ג ובאו"פ ד"ה ביודין ): שיעור קומה של בחינת מלכות מכונה בשם הוי"ה דמילוי ההי"ן. |
הכנה לקבל: |
הסתכלות דרך אחור:א) הסתכלות דרך אחור (דף ש"ו באו"פ ד"ה מסתכל): |
הסתלקות א':הסתלקות א' (דף שנ"ז אות ס'): |
הסתלקות ב':טז) הסתלקות ב' (שם): |
התהפכות פנים למטה:יז) התהפכות פנים למטה (דף ש"ה באו"פ ד"ה ואז הכלי): היותר עב שבדופן הכלי מכונה פנים, משום שהזווג העליון נעשה עליו , והאור נמשך על ידו , אבל החלק שאינו עב כל כך , מכונה אחור , משום שהוא אינו פועל בהכלי . ואם האו"פ מסתלק מהכלי והכלי מקבל אור מקומה נמוכה , שאין קומה זו מתאימה לפי מדת העביות שבכלי הנה אז יקובל האור ההוא בהחלק שאינו עב כל כך , המתאים לאותה קומה ונמצא עתה שהופך פניו למטה , שהחלק העב שבכלי מתבטל , ואחוריו למעלה , כי החלק האחור שבכלי נעשה עתה למקבל האור . למשל אם הכלי הוא של בחי"ד , והאו"פ דבחי"ד נסתלק , והכלי מקבל אור מבחי"ג הסמוכה לו , הנה אין הכלי מקבל אותו אלא בהחלק שאינו עב כל כך שנקרא אחור הכלי , דהיינו בעביות דבחי"ג שישנה שם , ונמצא האחור נעשה לפנים של הכלי , ומדת הפנים שבו שמקודם , מתבטלת , ואינה פועלת עתה כלום בהכלי , וזה מכונה שהפך פניו למטה. |
התכללות:יח ) התכללות (דף שנ"ז באו"פ ד"ה אמנם): |
אור וכלי:ב) אור וכלי (תע"ס ח"א או"פ ו'): |
אור חוזר:ב) אור חוזר (ח"ב הסת"פ ע"ט): |
התפשטות א':יט ) התפשטות א': |
התפשטות ב':כ ) התפשטות ב' : |
יודין:שיעור עביות דבחי"ג ובחי"ב, מכונה בשם יודין . |
יוד יציאות והכנסות:כב ) יוד יציאות והכנסות (דף ש"ח אות כ"ב ): |
י"ו:כג ) י"ו : |
ירידת המדרגה:כד ) ירידת המדרגה (דף ש' אות י') : |
כללות:כה ) כללות (עי' התכללות): |
כתר דשורשים:כו ) כתר דשורשים (דף רצ"ב אות ג'): |
כתר הענפים:כז ) כתר הענפים (שם): |
מטי ולא מטי:כח ) מטי ולא מטי : |
מלוי:כט ) מלוי (דף שנ"ג אות נ"ו): |
מלכות דשורשים:ל ) מלכות דשורשים (דף רצ"ב אות ג'): |
נתינת אורות:לא ) נתינת אורות (דף שכ"א אות ל"ז ובאו"פ ד"ה כל): |
סוד הסתלקות:לב ) סוד הסתלקות (דף שנ"ד אות נ"ט) : |
ענפי הפה:לג ) ענפי הפה ( דף רצ"א אות א'): |
פנים:לד ) פנים: |
פנים ואחור דכלי:לה ) פנים ואחור דכלי (דף שכ"ה באו"פ ד"ה ופירוש): |
פנים ואחור דמסך:לו ) פנים ואחור דמסך (דף ש"ה באו"פ ד"ה כי ידעת): |
פשוט בלי מלוי:לז ) פשוט בלי מלוי (דף שנ"ד אות נ"ח): |
צריך לאמו:לח ) צריך לאמו (דף שכ"ג ובאו"פ ד"ה הז'): |
ראיית עינים:לט ) ראיית עינים (דף שי"ג אות ל'): |
שורשי ספירות:מ ) שורשי ספירות (דף שנ"ד אות נ"ט): |
שורש למעלה:מא ) שורש למעלה (דף רצ"ז אות ט'): |
שורשים עליונים:מב ) שורשים עליונים (דף רנ"ו אות מ'): |
אח"פ במקומם:ג' התיקונים הראשונים מי"ג תיקוני דיקנא, נקראים אח"פ במקומם, שפירושם שלא יצאו מבחינת ראש, והם בחינות הגו"ע דראש של הדיקנא. ומה שמכונים בשם אח"פ הוא רק בערך הראש דס"ג. (ת"ט אות כ') |
בוצינא דקורדנותא:ד ) בוצינא דקורדנותא : |
בקיעת הפרסא:ה ) בקיעת הפרסא: בקיעת הפרסא מורה ביטול הגבול שבה, המבדיל תוך המדרגה, בין כתר חכמה שבה, ובין הבינה וזו"ן שבה. ועל ידי הבקיעה, נמצאים הבינה וזו"ן שבים אל המדרגה כמתחלה. (דף ת"ה אות ט"ו). |
זו על זו:ו ) זו על זו: |
חולם:ז ) חולם: |
טפל:ח) טפל: |
יציאה בחוזק:ט) יציאה בחוזק: |
כ"ב אותיות:י) כ"ב אותיות: |
מים עליונים זכרים:יא) מים עליונים זכרים: |
מים תחתונים נקבות:יב) מים תחתונים נקבות: |
מלאפום:יג) מלאפום: |
מיין נוקבין:טו) מיין נוקבין: |
מיתה:טז) מיתה: |
נקודות עליונות:יז) נקודות עליונות: |
נקודות שמתחת לאותיות:יח) נקודות שמתחת לאותיות: |
ניצוצא דקרדנותא:עי' תשובה ד' (בוצינא דקורדנותא). |
נקבי העינים:כ) נקבי העינים: |
נקבי האזן:כא) נקבי האזן: |
פתיחו דעיינין:כב) פתיחו דעיינין: |
פרסא:כג) פרסא: |
צמצום ב':כד) צמצום ב': |
צפורני רגלים:כה) צפורני רגלים: |
רקיע המבדיל:כו) רקיע המבדיל: |
שורק:כז) שורק: |
שערות ראש:כח) שערות ראש: |
שערות דיקנא:כט) שערות דיקנא: |
שבולת הזקן:ל) שבולת הזקן: |
אב"א (אחור באחור):א) אב"א: |
אב"פ (אחור בפנים):ב) אב"פ: |
אור יוצא לחוץ:ג) אור יוצא לחוץ: |
אור מתעבה:ד) אור מתעבה: |
אותיות:ה) אותיות: |
אחורי ז"א:ו) אחורי ז"א: |
אחורי נוקבא:ז) אחורי נוקבא: |
אחורים דאבא:ח) אחורים דאבא: |
אחוריים דאו"א:ט) אחוריים דאו"א: |
אחוריים דאמא שנפלו:י) אחוריים דאמא שנפלו: |
אחוריים שלמים דז"א:יא) אחוריים שלמים דז"א: |
אחורים שלמים דנוקבא:יב) אחורים שלמים דנוקבא: |
אחיזה:יג) אחיזה: |
בד"ק חי"ה:יד) בד"ק חי"ה: |
ביטול:טו) ביטול: |
בירורים:טז) בירורים: |
ב"ש תחתונים דת"ת:יז) ב"ש תחתונים דת"ת: |
גבורות:יח) גבורות: |
גדול:יט) גדול: |
גדלות:כ) גדלות: |
גופא דאבא:כא) גופא דאבא: |
גופא דאמא:כב) גופא דאמא: |
גופא דיש"ס:כג) גופא דיש"ס: |
גופא דתבונה:כד) גופא דתבונה: |
גמר בנין האחוריים:כה) גמר בנין האחוריים: |
דבקות גמור:כו) דבקות גמור: |
דינין:כז) דינין: |
דינין תקיפין:כח) דינין תקיפין: |
הבטת פנים:כח) הבטת פנים: |
הגדלת חצי אחוריים:ל) הגדלת חצי אחוריים: |
ה"ח וה"ג:לא) ה"ח וה"ג: |
המעטת אור:לב) המעטת אור: |
הסתכלות עיני או"א:לג) הסתכלות עיני או"א: |
הסתכלות עיני ישסו"ת:לד) הסתכלות עיני ישסו"ת: |
העלאת מ"ן:לה) העלאת מ"ן: |
התדבקות פב"פ:לו) התדבקות פב"פ: |
התדבקות הקליפות:לז) התדבקות הקליפות: |
התפשטות ה"ג:לח) התפשטות ה"ג: |
זך:לט) זך: |
חד סמכא:מ) חד סמכא: |
חיות הקליפות:מא) חיות הקליפות: |
חילות המלכות:מב) חילות המלכות: |
חלקי הנוקבא:מג) חלקי הנוקבא: |
חצי האחורים:מד) חצי האחורים: |
חצי כותל:מה) חצי כותל: |
חצי ת"ת תחתון:מו) חצי ת"ת תחתון: |
חצי ת"ת עליון:מז) חצי ת"ת עליון: |
טפה המגדלת הולד:מח) טפה המגדלת הולד: |
יניקת הקליפות:מט) יניקת הקליפות: |
ישסו"ת:נ) ישסו"ת: |
כח הקליפות:נא) כח הקליפות: |
כללות בינה ותבונה:נב) כללות בינה ותבונה: |
כללות ה"ח וה"ג:נג) כללות ה"ח וה"ג: |
מגולים:נד) מגולים: |
מוחין:נה) מוחין: |
מיתה:נו) מיתה: |
מיתת המלכים:נז) מיתת המלכים: |
מכוסים:נח) מכוסים: |
מ"ן:נט) מ"ן: |
מסך בינה:ס) מסך בינה: |
מעורבים בקליפות:סא) מעורבים בקליפות: |
מקום אחיזת הקליפות:סב) מקום אחיזת הקליפות: |
מקום בי"ע:סג) מקום בי"ע: |
מקום ראש:סד) מקום ראש: |
נהירו דקיק:סה) נהירו דקיק: |
נצוצות שנדעכו:סו) נצוצות שנדעכו: |
ניצוצות שלא נתבררו:סז) ניצוצות שלא נתבררו: |
ניצוצין תקיפין:סח) ניצוצין תקיפין: |
נפילה:סט) נפילה: |
סיגים:ע) סיגים: |
עיבוי בהאחורים:עא) עיבוי בהאחורים: |
עץ הדעת טו"ר:עב) עץ הדעת טו"ר: עץ הדעת היה מעורב בו טוב ורע, שפירושו, שהבחי"ד היתה מעורבת שם, שנקראת רע. ואחר אכילתו של אדה"ר מעצה"ד, אבד לו גופו הראשון, שהיה כולו טוב, והגיע לו גוף מבחינת משכא דחיויא, המעורב ג"כ מטו"ר, וע"כ אינו ראוי להלביש הקדושה, בלתי ע"י טהרה והפרשת הרע מהגוף. (דף תצ"ד אות ט"ז) |
פב"פ:עג) פב"פ: |
פלגי דגופא:עד) פלגי דגופא: |
פני הזכר:עה) פני הזכר: |
פני הנקבה:עו) פני הנקבה: |
פנים באחור:עז) פנים באחור: |
פסולת:עח) פסולת: |
קטן:עט) קטן: |
קטנות:פ) קטנות: |
קליפות גמורות:פא) קליפות גמורות: |
קליפות נוגה:פב) קליפות נוגה: |
קצת דבקות:פג) קצת דבקות: |
קצת שבירה:פד) קצת שבירה: |
קצת תיקון:פה) קצת תיקון: |
קשר:פו) קשר: |
רישא דאו"א:פז) רישא דאו"א: |
רישייהו דישסו"ת:פח) רישייהו דישסו"ת: |
שבירת הכלים:פט) שבירת הכלים: |
שליש עליון דת"ת:צ) שליש עליון דת"ת: |
את:א) את (דף שי"ג אות ל' ובאו"פ): |
אברים:א) אברים: |
אורות שעלו:ב) אורות שעלו: |
אחד בשתוף:ג) אחד בשתוף: |
פירוד הרוחני:ד) פירוד הרוחני: |
אם הבנים:ה) אם הבנים: |
בטן:ו) בטן: |
בירורים:פרצופי אצילות נתקנו ע"ד בירור מהכלים והניצוצין שנפלו לבי"ע, שהמשובח יותר נתעלה ונתקן מתחלה, דהיינו אותם החלקים שלא נפגמו מחמת עצמם, אלא מטעם שהיו מחוברים עם כלים פגומים, נמצא שלא היו צריכים זולת בירור לבד, דהיינו להפריש אותם מהפגומים, וכיון שנפרשו, כבר ראוים לחזור לאצילות. וע"כ המה נתקנו בתחלה, ואחר שנתקנו הם, כבר היו סיפוק בידיהם להעלות ולברר השייך לבחינתם גם מהמדרגה, הנפגמת, (כמ"ש באו"פ דף תרכ"ו ד"ה ואריך) וענין זה נקרא בשם בירורים. ועי' בהסת"פ (דף תרצ"ב אות ז' ד"ה והנך. דף תרי"ג אות כ', ודף תרכ"ה אות ל"א) |
ב"ן דההין:ח) ב"ן דההין: |
גזר:ט) גזר: |
גילוי הארה:י) גילוי הארה: |
גן עדן:יא) גן עדן: |
גרון:יב) גרון: |
דדי בהמה:יג) דדי בהמה: |
דעתה קלה:יד) דעתה קלה: |
הארה ולא עיקר:טו) הארה ולא עיקר: |
הבל:טז) הבל: |
ה"ח וה"ג:יז) ה"ח וה"ג: |
המתקה:יח) המתקה: |
הריון:יט) הריון: |
זווג דרעותא:כ) זווג דרעותא: |
זיהרא עלאה:כא) זיהרא עלאה: |
זמן:כב) זמן: |
חו"ג ראשונים:כג) חו"ג ראשונים: |
חו"ג חדשים:כד) חו"ג חדשים: |
חיבור עצום:כה) חיבור עצום: |
חלקי הנוקבא:כו) חלקי הנוקבא: |
כותל:כח) כותל: |
כלים חדשים:כט) כלים חדשים: |
מ"ה החדש:ל) מ"ה החדש: |
מובחר:לא) מובחר: |
מוחין:לב) מוחין: |
מטי רגלין ברגלין:לג) מטי רגלין ברגלין: |
מלכות נגלית:לד) מלכות נגלית: |
מצח:לה) מצח: |
מקום:לו) מקום: |
משובח:לז) משובח: |
נוקבא נפרדת:לח) נוקבא נפרדת: |
נשירת אברים:לט) נשירת אברים: |
סיום רגלי אצילות:מ) סיום רגלי אצילות: |
סיום רגלי א"ק:מא) סיום רגלי א"ק: |
עיבור:מב) עיבור: |
עץ הדעת: |
עץ החיים:מד) עץ החיים: |
עיקרא:מה) עיקרא: |
ירחי עיבור:כז) ירחי עיבור: |
פסיעה לבר:מו) פסיעה לבר: |
קבועים:מז) קבועים: |
ריבוי האור:מח) ריבוי האור: |
רחוק:מט) רחוק: |
תוספות:נ) תוספות: |
תחית המתים:נא) תחית המתים: |
אור חכמה:ה) אור חכמה (תע"ס או"פ ח"א פ"א נ'): |
אור עגול:ג) אור עגול (תע"ס או"פ ח"א פ"א ק'): |
אור פשוט:ד) אור פשוט (תע"ס או"פ ח"א פ"א ל'): |
אחד:י) אחד (תע"ס ח"א פ"ב או"פ א'): |
בורא:יא) בורא (תע"ס ח"א הסת"פ י"ח): |
אורות זכרים:ג) אורות זכרים: |
אורות עליה:ד) אורות עליה: |
אשא דכיא:ה) אשא דכיא: |
אש נכפפת:ו) אש נכפפת: |
אשת חיל עטרת בעלה:ז) אשת חיל עטרת בעלה: |
באר:ח) באר: |
בולט:ט) בולט: |
בוצינא דקרדינותא:יוד) בוצינא דקרדינותא: |
ביאה קדמאה:יא) ביאה קדמאה: |
ביאה שניה:יב) ביאה שניה: |
בכור נוטל פי שנים:יג) בכור נוטל פי שנים: |
בן:יד) בן: |
בן בכור:טו) בן בכור: |
בני זו"ן:טז) בני זו"ן: |
בנין הצלע:יז) בנין הצלע: |
בקיעת נקב באחור חזה:יח) בקיעת נקב באחור חזה: |
בקיעת כל מחיצות:יט) בקיעת כל מחיצות: |
ברית:כ) ברית: |
ברית רובע הוא:כא) ברית רובע הוא: |
גבורות דב"ן דמ"ה:כב) גבורות דב"ן דמ"ה: |
גבורות דב"ן דב"ן:כג) גבורות דב"ן דב"ן: |
גבורות זכרים:כד) גבורות זכרים: |
גבורות נקבות:כה) גבורות נקבות: |
ד' בריתות:כו) ד' בריתות: |
דורמיטא:כז) דורמיטא: |
דלת וציר א':כח) דלת וציר א': |
דלת וציר ב':כט) דלת וציר ב': |
דם נדת:ל) דם נדת: והמ"ן שבנוקבא, הם גו"ע דנשמה, שכל בחינות מ"ן הללו, מתבררים ע"י מע"ט דתחתונים, ע"כ יכולים מעשיהם לחזור ולקלקל כל התיקונים שנתבררו על ידיהם. ולכן עונותיהם גורמים אשר החותם, שכבר היה מספיק לתחום גמור, שנחתם בכח האש נכפפת כנ"ל. ובכח החותם הב' דבליט בסוד ''חומת" מג' אהיה דאמא. הנה כל התיקונים האלו, אינם מספיקים עתה, אחר שגרמו העונות שהחותם והתחום נהפכו. לנדת, כי נד התחום במשהו ממקומו, ותיכף מתהפך החותם, ונעשה לבחינת נדות דותה, ואז המ"ן הנבררים, שכבר היו בסוד יין, חוזרים ונופלים לבי"ע כבתחילה מטרם שנבררו, והמה מתהפכים שם לדם, כי באו שוב להתלבשות הקליפות כבתחלה, ונעשו דוממים שם, כי דם הוא מלשון דממה. ונתבאר, שמסבת עונות התחתונים, נהפך החותם שה"ס תחום, לנד"ת, כי נתקלקל התחום בין הקדושה לקליפה. ואז, נתהפך היין שה"ס המ"ן שכבר נברר מהקליפות, ונעשה לדם, משום ההתלבשות בחיצונים. וז"ס "דם נדת". והבן היטב. אמנם גם בזה ההתהפכות לדם, יש שיעורים, אם מעט ואם הרבה, ואם כל בחינת העובר, וזה תלוי במדת קלקול שגרמו העונות, הגורמות לנדנוד התחום, כמ"ש במקומו. (תשפ"א אות ע"ג) |
דרך ירידה:לא) דרך ירידה: |
דרך עליה:לב) דרך עליה: |
הארת הגבורות:לג) הארת הגבורות: |
ה' דמים טהורים:לד) ה' דמים טהורים: |
ה' דמים טמאים:לה) ה' דמים טמאים: |
ה"ת דהוי"ה:לו) ה"ת דהוי"ה: |
ו' זעירא:לז) ו' זעירא: |
זווג א':לח) זווג א': |
זווג ב':ל"ט) זווג ב': |
ז' זמנים דנוקבא:מ) ז' זמנים דנוקבא: |
זכרים:מא) זכרים: |
זווג מיניה וביה:מב) זווג מיניה וביה: |
זווג נשיקין:מג) זווג נשיקין: |
זווג עליון:מד) זווג עליון: |
זווג תחתון:מה) זווג תחתון: |
חותם:מו) חותם: |
חותם נקרא נדת:מז) חותם נקרא נדת: |
חיצוניות:מח) חיצוניות: |
חלק מרוחא קדמאה:מט) חלק מרוחא קדמאה: |
חסדים דמ"ה דמ"ה:נ) חסדים דמ"ה דמ"ה: |
חסדים דמ"ה דב"ן:נא) חסדים דמ"ה דב"ן: |
חצי שיעור ו':נב) חצי שיעור ו': |
חפירה:נג) חפירה : |
חקיקה:נד) חקיקה: |
טפת אודם:נו) טפת אודם: |
טפת לובן:נז) טפת לובן: |
יוד נקודות:נח) יוד נקודות: |
יין המשמח:נט) יין המשמח: |
יין מתהפך לדם:ס) יין מתהפך לדם: הנה כל עלית מ"ן, היא ע"י תפלות ומעשים טובים של התחתונים. ואם התחתונים חוזרים לסורם אח"כ, הנה הם גורמים, שאותם המ"ן שכבר נבררו ונתחברו לקדושה, בסוד יין המשמח, (עי' תשובה נ"ט) הנה עתה גורמים העונות שחוזרים ונופלים מהקדושה להקליפות, ומתהפכים שם לדם, שהוא מזון החיצונים עי' תשובה ל' (דם נדת). (תשפ"א אות ע"ג ודף תשפ"ו אות פ') |
ירושלים:סא) ירושלים: |
כלי המעלה מ"ן:סב) כלי המעלה מ"ן: |
כ"ב אותיות:סג) כ"ב אותיות: |
כ"ז אותיות:סד) כ"ז אותיות: כשאנו מבחינים לדבר גם מבחינות המ"ן, דהיינו בחינת המסך ועביות של בחינת כ"ב אותיות הן כ"ז, כי הן נבחנות בה' אותיות הסיום שנקראות מנצפ"ך. כי המסך והעביות שבהן הן כחות התחום והסיום המעכב על אור העליון מלעבור על התחום שלהן, כי זה הוא כח הצמצום הרוכב עליהן, שמכח זה יש הכאה ביניהן, ומולידות או"ח, שהוא הממשיך והמלביש לאו"י. כנודע. ולפיכך אלו ה' אותיות מנצפ"ך, הן השרשים והמוצאות של כל כ"ב האותיות, כי כל הכלים אינם, רק התפשטות המסך מניה וביה לעשרה כלים כנודע, בסוד התפשטות המלכות של ראש לגוף בפרצופי א"ק. הרי שכ"ב האותיות הן תולדות של המנצפ"ך, שה"ס ה' מוצאות שבפה הפרצוף, שעל ידי ה' מוצאות אלו נולדים גם מתבטאים כל כ"ב האותיות שבהמדבר. ויש סוד בזה, שבכתב, באות ה' אותיות מנ פצ "ך בסיום המלות. אבל בעל פה, הן מוצאות והתחלות אל כ"ב האותיות. ולפיכך יש ביחד כ"ז אותיות באלפא ביתא. |
מדת היסוד:סה) מדת היסוד: |
מדת הת"ת:סו) מדת הת"ת: מדת הת"ת היא ד' בריתות, כי אין שלימות לז"א פחות מזה. כי כל זמן שאין לו מוחין דחיה, נבחן לחסר, ואינו ראוי להוליד. וז"ס דשיעורא דגופא ד' בריתות הוא כלומר, שיהיה לו ד' קומות, שהן נמשכות לו בסוד ד' היסודות. כנ"ל תשובה ס"ה (שם) |
מחיצות:סז) מחיצות: |
מ"ם סתומה:סח) מ"ם סתומה: |
מ"ן:סט) מ"ן: |
מנצפ"ך:ע) מנצפ"ך: |
מנצפ"ך א':עא) מנצפ"ך א': |
מנצפ"ך ב':עב) מנצפ"ך ב': |
מנצפ"ך ב':עב) מנצפ"ך ב': |
נסירה:עג) נסירה: |
נער חסר ה':עד) נער חסר ה': |
א' שבואו דס"ג:א) א' שבואו דס"ג: ב' שרשים יש אל האותיות: י' ו א'. והנה באמת נבחנת הי' שהיא השורש האמיתי אל האותיות שהרי כשאנו רוצים לכתוב איזו אות אנו מתחילים עם י' דהיינו מן נקודה, וכשממשיכים הנקודה לצדדים ולמטה מצטיירת האות הנרצה. הרי ש י' היא שורש כל אות ואות. ועכ"ז, נמצאת ה א' בראש הכ"ב אותיות. ויש להבין הדבר. |
אותיות:עי' לעיל בתשובה א' (א' שבואו דס"ג). |
נער עם ה':עה) נער עם ה': |
נפש המלכות:עו) נפש המלכות: |
נקבה:עז) נקבה: |
נקודה תחת יסוד:עח) נקודה תחת יסוד: |
נשמות אנשים זכרים:עט) נשמות אנשים זכרים: |
סליק ברעותא:פ) סליק ברעותא: |
ע"ב קד"ם:פא) ע"ב קד"ם: |
עובי הקו:פב) עובי הקו: |
עיבור א':פג) עיבור א': |
עיבור ב':פד) עיבור ב': |
עיבור י"ב וט' חודש:פו) עיבור י"ב וט' חודש: |
עיבור ט' וז' חודש:פה) עיבור ט' וז' חודש: |
עיטרא דגבורה:פז) עיטרא דגבורה: |
עיטרא דחסדים:פח) עיטרא דחסדים: |
עצמות הגבורות:פט) עצמות הגבורות: |
פסיעה לבר:צ) פסיעה לבר: |
ציון:צא) ציון: |
צלם:צב) צלם: |
צלע:צג) צלע: |
קיסטא דחיותא:צד) קיסטא דחיותא: |
קצת חיות:צה) קצת חיות: |
רביע ת"ת:צו) רביע ת"ת: |
רובע ישראל:צז) רובע ישראל: |
רוחא קדמאה:צט) רוחא קדמאה: |
רי"ו:ק) רי"ו: |
שוקע:קא) שוקע: |
שינה:קב) שינה: |
שינה:קב) שינה: |
שליש מדת היסוד:קג) שליש מדת היסוד: |
שמרי יין:קד) שמרי יין: |
שש נקודות:קה) שש נקודות: |
טפה:נה) טפה: |
אודם:א) אודם: |
אורות ניצוצין וכלים:א) אורות ניצוצין וכלים: |
אחורים דבינה עלאה:ב) אחורים דבינה עלאה: |
אחורים דג"ר דעליון:ג) אחורים דג"ר דעליון: |
אחורים דו"ק דעליון:ד) אחורים דו"ק דעליון: |
אחורים דתבונה:ה) אחורים דתבונה: |
ארץ אדום:ו) ארץ אדום: |
ארץ עליונה:ז) ארץ עליונה: |
ארץ תחתונה:ח) ארץ תחתונה: |
ב' מני חסד:ט) ב' מני חסד: |
ב' מציאויות הבינה:י) ב' מציאויות הבינה: |
ב' נקודות הסיום שבפרצוף:יא) ב' נקודות הסיום שבפרצוף: |
בוכו:יב) בוכו: |
בטן:יג) בטן: |
בינה, ומלכות, ומלכות דמלכות:יד) בינה, ומלכות, ומלכות דמלכות: |
בינה הנעלמת בחכמה:טו) בינה הנעלמת בחכמה: |
בירור האורות:טז) בירור האורות: |
בירור ותיקון:יז) בירור ותיקון: |
בית קבול:יח) בית קבול: |
ג' גו ג':יט) ג' גו ג': |
ג' ההי"ן דה"ר:כ) ג' ההי"ן דה"ר: |
ג' ההין דחיצוניות דג' ההין דה"ר:כא) ג' ההין דחיצוניות דג' ההין דה"ר: |
ג' טפין דסגול:כב) ג' טפין דסגול: |
גליפא:כג) גליפא: |
גרון:כד) גרון: |
דינים ממותקים:כה) דינים ממותקים: |
דודים:כו) דודים: |
דינין מתערין:כז) דינין מתערין: |
דרך התלבשות:כח) דרך התלבשות: |
דרך מעבר:כט) דרך מעבר: |
ה' אלפין:ל) ה' אלפין: |
ה"ח דטפת אבא:לא) ה"ח דטפת אבא: |
ה"פ אור דמע"ב:לב) ה"פ אור דמע"ב: |
ה"פ דין דאדנ"י:לג) ה"פ דין דאדנ"י: |
הבן בחכמה:לד) הבן בחכמה: |
הוי"ה ואהי"ה דיודין:לה) הוי"ה ואהי"ה דיודין: |
הכרעה:לו) הכרעה: |
הפרדת הסיגים:לז) הפרדת הסיגים: |
חיך:לח) חיך: |
חכם בבינה:לט) חכם בבינה: |
חסד מקודם התפשטות הזרועות:מ) חסד מקודם התפשטות הזרועות: |
חסד מאחר התפשטות הזרועות:מא) חסד מאחר התפשטות הזרועות: |
חסד דרישי כתפין דא"א:מב) חסד דרישי כתפין דא"א: |
טפות או"א:מג) טפות או"א: |
טפת ההולדה:מד) טפת ההולדה: |
יומא דכלהו יומי:מה) יומא דכלהו יומי: |
יציאה לחוץ:מו) יציאה לחוץ. |
כלים חדשים:מז) כלים חדשים: |
כעין זכר ונקבה:מח) כעין זכר ונקבה: |
ל"ב אלקים דמע"ב:מט) ל"ב אלקים דמע"ב: |
לעתיד לבא:נ) לעתיד לבא: |
ם' סתומה:נא) ם' סתומה: |
מ"ב זווגים:נב) מ"ב זווגים: |
מעי אמו:נג) מעי אמו: |
מקום החתך:נד) מקום החתך: |
מקום ההריון:נה) מקום ההריון: |
מקושרים ומתוקנים:נו) מקושרים ומתוקנים: |
מתחממת:נז) מתחממת: |
נהר:נח) נהר: |
נהר יוצא מעדן:נט) נהר יוצא מעדן: |
נופלים:ס) נופלים: |
נחקקה:סא) נחקקה: |
ניצוצין:סב) ניצוצין: |
נסדק לארכו:סג) נסדק לארכו: |
סיגים בלי תועלת:סד) סיגים בלי תועלת: |
ס' מ' ד' שבאמא:סה) ס' מ' ד' שבאמא: |
ס' עגולה:סו) ס' עגולה: |
ס' שבגי' ק"ך:סז) ס' שבגי' ק"ך. |
עולם הבא:סח) עולם הבא: |
עוקץ שבאחורי ד' דה"ר:סט) עוקץ שבאחורי ד' דה"ר: |
עיבור א':ע) עיבור א': |
פירוד שבז"ת:עא) פירוד שבז"ת: |
פנים דאו"א:עב) פנים דאו"א: |
פנים ואחורים:עג) פנים ואחורים: |
פנימיות וחיצוניות:עד) פנימיות וחיצוניות: |
פנים דפנימיות ופנים שבאחורים:עה) פנים דפנימיות ופנים שבאחורים: |
קרומא דמו"ס:עו) קרומא דמו"ס: |
קשר הספירות:עז) קשר הספירות: |
רביעא על בנין:עח) רביעא על בנין: |
ריבוע דהוי"ה ואהי"ה דיודין:עט) ריבוע דהוי"ה ואהי"ה דיודין: |
ריעים:פ) ריעים: |
שורש הדינים:פא) שורש הדינים: |
שט"ו נצוצין:פב) שט"ו נצוצין: |
ש"ך ניצוצין:פג) ש"ך ניצוצין: |
שכ"ה נצוצין:פד) שכ"ה נצוצין: |
שמות אלקים:פה) שמות אלקים: |
תבונה ג':פו) תבונה ג': |
תקון קוים:פז) תקון קוים: |
אחר כך:ח) אח"כ (תע"ס ח"א הסת"פ ל"ד): |
אמצעית:ט) אמצעית (תע"ס ח"א ב'): |
דבקות:יב) דבקות (תע"ס ח"א פ"א או"פ ל'): |
רוחא דשדי בגווה:צח) רוחא דשדי בגווה: |
אוירא דכיא:ב) אוירא דכיא: |
אהי"ה דאלפין:א) אהי"ה דאלפין: |
אויר:ב) אויר: |
אחיזת כלים זב"ז:ג) אחיזת כלים זב"ז: |
ב' חצאי הדעת:ד) ב' חצאי הדעת: |
ב' כתפין:ה) ב' כתפין: |
ב' עטרין:ו) ב' עטרין: |
בעלי קבין:ז) בעלי קבין: |
ג' בחינות שבעיבור:ח) ג' בחינות שבעיבור: |
ג' יודין:ט) ג' יודין: |
ג' ימי קליטה:י) ג' ימי קליטה: |
ג' חדשים להכר העובר:יא) ג' חדשים להכר העובר: |
ג' עיבורים:יב) ג' עיבורים: |
ג' שני ערלה:יג) ג' שני ערלה: |
גבורה נצח והוד דעיבור:יד) גבורה נצח והוד דעיבור: |
גרון דז"א:טו) גרון דז"א: |
ד' יודין:טז) ד' יודין: |
דמות:יז) דמות: |
דעת הגלוי:יח) דעת הגלוי: |
דעת המתפשט:יט) דעת המתפשט: |
דעת הנעלם:כ) דעת הנעלם: |
הבל דגרמי:כא) הבל דגרמי: |
הגדלה:כב) הגדלה: |
הכפלה:כג) הכפלה: |
הכר העובר:כד)הכר העובר: |
התלבשות בקבין:כה) התלבשות בקבין: |
התלבשות ניכרת:כו) התלבשות ניכרת: |
התפשטות ב':כז) התפשטות ב': |
התקשרות הכלים:כח) התקשרות הכלים: |
זעיר אנפין:כט) זעיר אנפין: |
זקנים:ל) זקנים: |
חלתו של עולם:לא) חלתו של עולם: |
חסד תפארת ויסוד דעיבור:לב) חסד תפארת ויסוד דעיבור: |
ט' קבין ופרישות:לג) ט' קבין ופרישות: |
טלטול ברה"ר:לד) טלטול ברה"ר: |
י' דאויר:לה) י' דאויר: |
י"ט ניצוצין:לו) י"ט ניצוצין: |
ירידה ב':לז) ירידה ב': |
כלים שהיו בעולם:לח) כלים שהיו בעולם: |
ל' דצלם:לט) ל' דצלם: |
ל"ז ניצוצין:מ) ל"ז ניצוצין: |
ם' דצלם:מא) ם' דצלם: |
מ' יום ליצירת הולד:מב) מ' יום ליצירת הולד: |
מגדל הפורח באויר:מג) מגדל הפורח באויר: |
מ"ו ניצוצין:מד) מ"ו ניצוצין: |
מילוי בגימטריא אלקים:מה) מילוי בגימטריא אלקים: |
מילוי בלי הפשוט:מו) מילוי בלי הפשוט: |
מילוי בלי השם:מז) מילוי בלי השם: |
מילוי י"ט:מח) מילוי י"ט: |
מילוי ל"ז:מט) מילוי ל"ז: |
מילוי מ"ו:נ) מילוי מ"ו: |
מקום פנוי וחלל:נא) מקום פנוי וחלל: |
נ"א יום וחצי:נב) נ"א יום וחצי: |
ע"ב רי"ו:נג) ע"ב רי"ו: |
ערלה:נד) ערלה: |
פורח באויר:נה) פורח באויר: |
צלם:נו) צלם: |
צ' דצלם:נז) צ' דצלם: |
צלם אבא:נח) צלם אבא: |
צלם אמא:נט) צלם אמא: |
צלם אלקים:ס) צלם אלקים: |
צלם הוי"ה:סא) צלם הוי"ה: |
צלמי מוחין דעיבור:סב) צלמי מוחין דעיבור: |
ק"ב אותיות דאחוריים:סג) ק"ב אותיות דאחוריים: |
קב חדש:סד) קב חדש: |
קב חרובין:סה) קב חרובין: |
קב טהור:סו) קב טהור: |
קב ישן:סז) קב ישן: |
קב שאינו כ"כ טהור:סח) קב שאינו כ"כ טהור: |
קיטע יוצא בקב שלו:סט) קיטע יוצא בקב שלו: |
קרומות המוחין:ע) קרומות המוחין: |
ראש העובר:עא) ראש העובר: |
רגלים שנקטעו:עב) רגלים שנקטעו: |
שם בלבד בלי מילוי:עג) שם בלבד בלי מילוי: |
שם ומילוי יחד:עד) שם ומילוי יחד: |
תבונה ג' שהיא ב':עה) תבונה ג' שהיא ב': |
א' דמילוי ה' שצורתה יו"ד:א) א' דמילוי ה' שצורתה יו"ד. |
א' דמילוי הא של אלקים שצורתה יו"ד:ב) א' דמילוי הא של אלקים שצורתה יו"ד: |
אבות:ג) אבות: |
אבנים:ד) אבנים: |
אודם שבהולד:ה) אודם שבהולד: |
אורות תחתונים נכנסים תחלה:ו) אורות תחתונים נכנסים תחלה: |
אחורים דאהיה:ז) אחורים דאהיה: |
אכסדראין ואדרין:ח) אכסדראין ואדרין: |
אל מימינא ומ"י בשמאלא ה' באמצע:ט) א) אל מימינא ומ"י בשמאלא ה' באמצע: |
אלהים בפשוט:י) אלהים בפשוט: |
אלקים במילוי יו"ד:יא) אלקים במילוי יו"ד: |
אלקים במילוי אלפין:יב) אלקים במילוי אלפין: |
אלקים במילוי ההין:יג) אלקים במילוי ההין: |
אלם מאלקים:יד) אלם מאלקים: |
אריכת רגלין דאמא:טו) אריכת רגלין דאמא: |
אהיה דיודין דאלפין ודההין:טז) אהיה דיודין דאלפין ודההין: |
ב' דדין דאבא:יז) ב' דדין דאבא: |
בהדי הוצא לקי כרבא:יח) בהדי הוצא לקי כרבא: |
בנים:יט) בנים: |
בקיעה לרוחבו:כ) בקיעה לרוחבו: |
בקיעה לאורכו:כא) בקיעה לאורכו: |
בקיעה ממש:כב) בקיעה ממש: |
ד' פרקין בחג"ת:כג) ד' פרקין בחג"ת. |
דדים:כד) דדים: |
דוה:כה) דוה: |
דוחק גדול:כו) דוחק גדול: |
דחיה:כז) דחיה: |
דחית האורות למטה:כח) דחית האורות למטה: |
דם הלידה:כט) דם הלידה: |
דם בהמקור:ל) דם בהמקור: |
דם טמא:לא) דם טמא: |
דם שאינו טמא:לב) דם שאינו טמא: |
דם מתהפך לחלב:לג) דם מתהפך לחלב: |
דם מזוקק וברור:לד) דם מזוקק וברור: |
דת"י שבבן ט' שנים ויום אהד:לה) דת"י שבבן ט' שנים ויום אהד: |
ה' דאלקים בציור ד"י:לו) ה' דאלקים בציור ד"י: |
ה' דאלקים בציור ד"ו:לז) ה' דאלקים בציור ד"ו: |
ה' שבין הדדים שנעשתה לצנור:לח) ה' שבין הדדים שנעשתה לצנור: |
ה' דהוד שנעשתה לקוף:לט) ה' דהוד שנעשתה לקוף: |
ה' דמים טמאים:מ) ה' דמים טמאים: |
ה' דמים טהורים:מא) ה' דמים טהורים: |
הארה להעלות מ"ן:מב) הארה להעלות מ"ן: |
הגדלה:מג) הגדלה: |
הגדלת אברים:מד) הגדלת אברים: |
הגדלה ממשית:מה) הגדלה ממשית: |
המסו:מו) המסו: |
השאלה:מז) השאלה: |
התחלקות הדעת לאדרין ואכסדראין:מח) התחלקות הדעת לאדרין ואכסדראין: |
התכללות הפרצופין:מט) התכללות הפרצופין: |
התפשטות כח החלב לז"ת:נ) התפשטות כח החלב לז"ת: |
התפשטות ל"ב נתיבות החכמה:נא) התפשטות ל"ב נתיבות החכמה: |
התפשטות נ' שערי בינה:נב) התפשטות נ' שערי בינה: |
זווג דחצות לילה:נג) זווג דחצות לילה: |
זווג דק"ש שעל המטה:נד) זווג דק"ש שעל המטה: |
זווג דק"ש דקרבנות:נה) זווג דק"ש דקרבנות: |
זווג דק"ש דיוצר:נו) זווג דק"ש דיוצר: |
זווג דק"ש דערבית:נז) זווג דק"ש דערבית: |
חו"ב דיניקה:נח) חו"ב דיניקה: |
ח"י חדשי יניקה:נט) ח"י חדשי יניקה: |
חיות בהשאלה:ם) חיות בהשאלה: |
חיצון:סא) חיצון: |
חלב:סב) חלב: |
חלב ודם:סג) חלב ודם: |
טבורא דלבא:סד) טבורא דלבא: |
י"ב גבולי אלכסון:סה) י"ב גבולי אלכסון: |
י"ה דאלקים:סו) י"ה דאלקים: |
יניקה אמיתית:סז) יניקה אמיתית: |
יניקת נה"י מהשדים:סח) יניקת נה"י מהשדים: |
ירידת הקטנות למטה:סט) ירידת הקטנות למטה: |
ירך יעקב:ע) ירך יעקב: |
כבד:עא) כבד: |
כ"ד גבולים:עב) כ"ד גבולים: |
כ"ד חדשי יניקה:עג) כ"ד חדשי יניקה: |
כלים חיצונים דאו"א:עד) כלים חיצונים דאו"א: |
פנימיים דאו"א:עה) פנימיים דאו"א: |
כלים עליונים נגדלים תחלה:עו) כלים עליונים נגדלים תחלה: |
כללות:עז) כללות: |
כתר דז"א:עח) כתר דז"א: |
לב:עט) לב: |
ל"ב אלקים דמעשה בראשית:פ) ל"ב אלקים דמעשה בראשית: |
ל"ב נתיבות החמה:פא) ל"ב נתיבות החמה: |
ל"ב שנים:פב) ל"ב שנים: |
לבר מגופא:פג) לבר מגופא: |
לידה:פד) לידה: |
מגולים:פה) מגולים: |
מוח:פו) מוח: |
מוחין דאלקים:פז) מוחין דאלקים: |
מוחין דבן ד' שנים:פח) מוחין דבן ד' שנים: |
מוחין דבן ו' ויום א':פט) מוחין דבן ו' ויום א': |
מוחין דבן ט' ויום א':צ) מוחין דבן ט' ויום א': |
מוחין דגדלות:צא) מוחין דגדלות: |
מוחין דהולדה:צב) מוחין דהולדה: |
מוחין דכללות:צג) מוחין דכללות: |
מוחין דקטנות:צד) מוחין דקטנות: |
מזונות:צה) מזונות: |
מחצית הפרצוף ממש:צו) מחצית הפרצוף ממש: |
מטלטלין:צז) מטלטלין: |
מ"י:צח) מ"י: |
מקום הריון:צט) מקום הריון: |
מקיפים דל"ס דצלם:ק) מקיפים דל"ס דצלם: |
מקיפים דקטנות אבא:קא) מקיפים דקטנות אבא: |
מקיפים דקטנות אמא:קב) מקיפים דקטנות אמא: |
נו"ה לבר מגופא:קג) נו"ה לבר מגופא: |
ניקוי הפסולת:קד) ניקוי הפסולת: |
נ' שערי בינה:קה) נ' שערי בינה: |
נ' שערי בינה שבז"א:קו) נ' שערי בינה שבז"א: |
נצח ישראל:קז) נצח ישראל: |
סובל:קח) סובל: |
סיגים בלתי גמורים:קט) סיגים בלתי גמורים: |
סיגים גמורים:קי) סיגים גמורים: |
סיגים דח' ספירות ראשונות:קיא) סיגים דח' ספירות ראשונות: |
סתומים:קיב) סתומים: |
עולמות ונשמות:קיג) עולמות ונשמות: |
עונת איש גמור:קיד) עונת איש גמור: |
עונת בן ט' ויום א':קטו) עונת בן ט' ויום א': |
עונת בן י"ח:קטז) עונת בן י"ח: |
עונת הפעוטות:קיז) עונת הפעוטות: |
עיבור א':קיח) עיבור א': |
עיבור ב':קיט) עיבור ב': |
עיבור ג':קכ) עיבור ג': |
עכירת הדם:קכא) עכירת הדם: |
עכירו דמיין:קכב) עכירו דמיין: |
עליונים דכלים נגדלים תחלה:קכג) עליונים דכלים נגדלים תחלה: |
עלמא דדכורא:קכד) עלמא דדכורא: |
עשרה דמים:קכה) עשרה דמים: |
פנימי:קכו) פנימי: |
פנימיות דקטנות אבא:קכז) פנימיות דקטנות אבא: |
פנימיות דקטנות אמא:קכח) פנימיות דקטנות אמא: |
פנימיות וחצוניות:קכט) פנימיות וחצוניות: |
פסיעה לבר:קל) פסיעה לבר: |
פעוטות:קלא) פעוטות |
ציור הולד:קלב) ציור הולד: |
צינון:כלג) צינון: |
צירי:קלד) צירי: |
צר:קלה) צר: |
קיסטא דחיי:קלו) קיסטא דחיי: |
קפאון:קלז) קפאון: |
ראש הקטן:קלח) ראש הקטן: |
ראשית:קלט) ראשית: |
רגל קוף הארוך:קם) רגל קוף הארוך: |
רקיע:קמא) רקיע: |
שאלה:קמב) שאלה: |
שדי בדגש:קמג) שדי בדגש: |
שדי ברפה:קמד) שדי ברפה: |
שדים:קמה) שדים: |
שקר אין לו רגלים:קמו) שקר אין לו רגלים: |
תחתונים דאורות נכנסים תחלה:קמז) תחתונים דאורות נכנסים תחלה: |
תיכון:קמח) תיכון: |
תורה:קמט) תורה: |
אוירא דכיא:א) אוירא דכיא: |
אוירא שעל מו"ס:ב) אוירא שעל מו"ס: |
אורחא דפלגותא דשערי:ג) אורחא דפלגותא דשערי: |
אזדכך וסתים:ד) אזדכך וסתים: |
אין:ה) אין: |
אלף עלמין דחתימין בעזקא:ו) אלף עלמין דחתימין בעזקא: |
אני:ז) אני: |
ארבע מאות שקל כסף:ח) ארבע מאות שקל כסף: |
אשגחא פקיחא:ט) אשגחא פקיחא: |
ב' אודנין:י) ב' אודנין: |
ב' בחינות שבנו"ה:יא) ב' בחינות שבנו"ה: |
ב' ביעי דוכרא:יב) ב' ביעי דוכרא: |
ב' לחיים:יג) ב' לחיים: |
ב' עיינין:יד) ב' עיינין: |
ב' רישין:טו) ב' רישין: |
בוצינא דקרדנותא:טז) בוצינא דקרדנותא: |
בוצד"ק דגניז במו"ס:יז) בוצד"ק דגניז במו"ס: |
ביטוש דבוצינא דקרדנותא:יח) ביטוש דבוצינא דקרדנותא: |
בישול המ"ן:יט) בישול המ"ן: |
ג' בחי' של י"ג:כ) ג' בחי' של י"ג: |
ג' רישין דא"א:כא) ג' רישין דא"א: |
גילוי מצחא דאו"א:כב) גילוי מצחא דאו"א: |
גלגלתא דא"א:כג) גלגלתא דא"א: |
גלגלתא ופנים דא"א:כד) גלגלתא ופנים דא"א: |
ד' אורחין חוורין:כה) ד' אורחין חוורין: |
ד' מאות אלף עלמין:כ"ו) ד' מאות אלף עלמין: |
ד' נימין דשער:כז) ד' נימין דשער: |
ד' בחינות דעת בא"א:כח) ד' בחינות דעת בא"א: |
דעת דא"א ממזל התחתון:כט) דעת דא"א ממזל התחתון: |
דעת שבכתפוי דא"א:ל) דעת שבכתפוי דא"א: |
דעת שבראש דא"א:לא) דעת שבראש דא"א: |
דעת עליון דא"א:לב) דעת עליון דא"א: |
דעת דעתיק:לג) דעת דעתיק: |
התעבות האור ומיעוטו:לד) התעבות האור ומיעוטו: |
ז' תיקוני גלגלתא:לה) ז' תיקוני גלגלתא: |
חוטמא דא"א:לה/ב) חוטמא דא"א: |
חב"ד דמו"ס:לו) חב"ד דמו"ס: |
חוורתי:לז) חוורתי: |
חכמה עילאה סתימא:לח) חכמה עילאה סתימא: |
טורנא בסימא יאי:לט) טורנא בסימא יאי: |
טוחנות מ"ן לצדיקים:מ) טוחנות מ"ן לצדיקים: |
טל:מא) טל: |
טלא דבדולחא:מב) טלא דבדולחא: |
ט"ס המקוריות:מג) ט"ס המקוריות: |
טפיים מלמטה:מד) טפיים מלמטה: |
י"ג אורחין חוורין:מה) י"ג אורחין חוורין : |
י"ג נימין דשערי:מו) י"ג נימין דשערי : |
י"ג תיקונין גלגלתא:מז) י"ג תיקונין גלגלתא: |
י"ג תיקוני דיקנא:מח) י"ג תיקוני דיקנא: |
י"ג תיקוני מו"ס:מט) י"ג תיקוני מו"ס: |
ימי קדם:נ) ימי קדם: |
ירכין שלמטה מיסוד:נא) ירכין שלמטה מיסוד: |
ירכין שלמעלה מיסוד:נב) ירכין שלמעלה מיסוד: |
כתר חכמה דדיקנא:נג) כתר חכמה דדיקנא: |
ל' דצלם:נד) ל' דצלם: |
ם' סתומה דלםרבה:נה) ם' סתומה דלםרבה: |
ם' דצלם:נו) ם' דצלם: |
מוח סתום:נז) מוח סתום: |
מו"ס דא"א:נח) מו"ס דא"א: |
מו"ס עלאה:נט) מו"ס עלאה: |
מותרי מוחא:ס) מותרי מוחא: |
מילוי דהויות:סא) מילוי דהויות: |
מצח:סב) מצח: |
מצפ"ץ:סג) מצפ"ץ: |
נוקבא דפרדשקא:סד) נוקבא דפרדשקא: |
נימא הי"ג:סה) נימא הי"ג: |
נקוד האותיות:סו) נקוד האותיות: |
נקוד כתנועת האותיות:סז) נקוד כתנועת האותיות: |
סגול:סט) סגול: |
נקודות:סח) נקודות: |
סיגים משערות רישא:עא) סיגים משערות רישא: |
סיגים משערות דיקנא:ע) סיגים משערות דיקנא: |
סתרא גו סתרא:עב) סתרא גו סתרא: |
עורף:עג) עורף: |
עזקא:עד) עזקא: |
עזקא דכיא:עה) עזקא דכיא: |
עזקא דכליל כל עזקין:עו) עזקא דכליל כל עזקין: |
עזקא רבה:עז) עזקא רבה: |
עמר נקי:עח) עמר נקי: |
ע"ס דמו"ס:עט) ע"ס דמו"ס: |
ע"ס דגלגלתא:פ) ע"ס דגלגלתא: |
ע"ס דדיקנא ממו"ס:פא) ע"ס דדיקנא ממו"ס: |
ע"ס דדיקנא מבחי' הגלגלתא:פב) ע"ס דדיקנא מבחי' הגלגלתא: |
ע"ס מקיפים של הדיקנא:פג) ע"ס מקיפים של הדיקנא: |
ע"ס פנימיים של הדיקנא:פד) ע"ס פנימיים של הדיקנא: |
ע"ס פנימיים ומקיפים דשערות רישא:פה) ע"ס פנימיים ומקיפים דשערות רישא: |
עת רצון:פו) עת רצון: |
עתיקא דכל עתיקין:פז) עתיקא דכל עתיקין: |
עתיקא קדישא:פח) עתיקא קדישא: |
פאה:פט) פאה: |
פאתי הראש:צ) פאתי הראש: |
פנים דא"א:צא) פנים דא"א: |
פנימיות נו"ה שלמעלה מיסוד:צב) פנימיות נו"ה שלמעלה מיסוד: |
פתח:צג) פתח: |
פו"מ דדיקנא:צד) פו"מ דדיקנא: |
פו"מ דשערות רישא:צה) פו"מ דשערות רישא: |
צ' דצל"ם:צו) צ' דצל"ם: |
צירי:צז) צירי: |
ציץ:צח) ציץ: |
ציצית:צט) ציצית: |
קדלא:ק) קדלא: |
קוצי דשערי:קא) קוצי דשערי: |
קוצין נימין ושערות:קב) קוצין נימין ושערות: |
קמץ:קג) קמץ: |
קרומא דאוירא:קד) קרומא דאוירא: |
ראשי ירכין שלמעלה מיסוד:קה) ראשי ירכין שלמעלה מיסוד: |
רוחא דגניז בעתיק יומין:קו) רוחא דגניז בעתיק יומין: |
רדל"א:קז) רדל"א: |
רעוא דרעוין:קח) רעוא דרעוין: |
רקיע המבדיל:קט) רקיע המבדיל: |
שורש הגבורות:קי) שורש הגבורות: |
שמרי היין:קיא) שמרי היין: |
שערות:קיב) שערות: |
שערות אדומות:קיג) שערות אדומות: |
שערות דיקנא:קיד) שערות דיקנא: |
שערות לבנות:קטו) שערות לבנות: |
שערות קשישין:קטז) שערות קשישין: |
שערות רישא:קיז) שערות רישא: |
שערות שחורות:קיח) שערות שחורות: |
שערות שעיעין:קיט) שערות שעיעין: |
שערות דעי"ם:קכ) שערות דעי"ם: |
ת' אלף עלמין:קכב) ת' אלף עלמין: |
ת' שקל כסף:קכג) ת' שקל כסף: |
אב לאבהן:א) מהו אב לאבהן. |
אור הבא דרך שערות:ב) מהו אור הבא דרך שערות. |
אור עובר דרך נקבים קטנים:ג) מהו אור עובר דרך נקבים קטנים. |
אורות כפולים:ד) מהם אורות כפולים. |
אורות דחוקים:ה) מהם אורות דחוקים. |