מילון מילים ומונחים בקבלה על פי ספרי וכתבי בעל הסולם (יהודה אשלג)
על החשיבות העצומה של לימוד פירוש המילים והמושוגים (סדר הלימוד מתוך ההקדמה לתלמוד עשר הספירות):
למד תחילה את ה"פנים", דהיינו דברי האריז"ל, המודפסים בראשי העמודים עד סוף הספר. ואע"פ שלא תבין, חזור עליהם כמה פעמים ע"ד "מתחילה למגמר והדר למסבר". אח"ז, למד את הביאור "אור פנימי", והשתדל בו, באופן שתוכל ללמוד ולהבין היטב את ה"פנים" גם בלי עזרת הביאור, ואח"ז למד את הביאור "הסתכלות פנימית" עד שתבינהו ותזכרהו כולו. ואחר כולם, נסה עצמך בלוח השאלות, ואחר שהשבת על השאלה, הסתכל בתשובה המסומנת באותה האות של השאלה, וכן תעשה בכל שאלה ושאלה. ותלמד ותשנן ותחזור עליהם כמה פעמים עד שתזכרם היטב כמונחים בקופסא, כי בכל מלה ומלה ממש, שבחלק השלישי, צריכים לזכור היטב כל שני החלקים הראשונים, אף מובן קטן לא יחסר. והגרוע מכל הוא, שהמעיין לא ירגיש כלל מה ששכח, אלא, או שהדברים יתטשטשו בעיניו, או שיתקבל לו פירוש מוטעה בענין, מחמת השכחה. וכמובן, שטעות אחת גוררת אחריה עשר טעויות, עד שיבא לאי הבנה לגמרי, ויהיה מוכרח להניח את ידו מהלימוד לגמרי.
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס
ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל
שם פרטי (עולה) מאוחסן כרגע מיין לפי: שם משפחה | שם פרטי

אור עקודים:ו) אור עקודים (ח"ד פ"ג סעיף ט'): |
אור עקרי השורשי:יד) מהו אור עקרי השורשי. |
אור פנימי:ה) אור פנימי (ח"ב פ"א או"פ מ'): הוא האור המלובש בכלי. |
אור פשוט:ד) אור פשוט (תע"ס או"פ ח"א פ"א ל'): |
אור רשימה:ז) אור רשימה (ח"ד פ"ג סעיף ב'): |
אור שאינו עצמות:יב) מהו אור שאינו עצמות. |
אור של תולדה:ה) אור של תולדה (ח"ג פ"ח אות ט') : |
אור של תולדה:טו) מהו אור של תולדה. |
אורות דחוקים:ה) מהם אורות דחוקים. |
אורות המצח:הוא בחי' עולם האצילות אחר שנתקן. |
אורות זכרים:ג) אורות זכרים: |
אורות כפולים:ד) מהם אורות כפולים. |
אורות ניצוצין וכלים:א) אורות ניצוצין וכלים: |
אורות נעלמים:הוא בחי' עצמות ורוחניות המתלבש תוך הכלים, שהאורות נבחנים כמו נעלמים באותם הכלים והמלבושים. |
אורות עליה:ד) אורות עליה: |
אורות קדמו לכלים:היינו בהסת"א, דע"כ מכונה ע"ס דראש ושרשי כלים, ולא כלים גמורים. והטעם הוא, (כמ"ש בערך: מסך, משה) כי בהסת"א עיקר הגילוי והשליטה הוא רק לאו"י, וחשיבות מעלת האו"ח עדיין לא נודע שם, ואדרבא שמורגש שם להפכי מהאור ומונע בסוד החזרת האו''י לשרשו, ולפי זה אין בו מבחי' כלים ולא כלום, כי כלי ה"ס קבלת האור או הלבשתו, אמנם ודאי שענין ההבלטה שבעביות דהיינו המסך בסוד החזרת האור לשורשו, בהכרח שהוא השורש לכלי קבלה הבאים בסוד אור החוזר לשורשו בעת הסת''ב כמו גיטו וידו באים כאחד עש"ה. (ע"ע עקודים) (ע''ע כלים קדמו לאורות). |
אורות ראשנים:א) אורות ראשנים : |
אורות שעלו:ב) אורות שעלו: |
אורות תחתונים נכנסים תחלה:ו) אורות תחתונים נכנסים תחלה: |
אורחא דפלגותא דשערי:ג) אורחא דפלגותא דשערי: |
אורחין רחבין:ט) מהם אורחין רחבין. |
אורך:ו) אורך (ח"ב פ"ב או"פ אות ד' ד"ה היינו): המרחק שבין ב' הקצוות שבמדרגה, כלומר, מבחינה הזכה יותר, עד לבחינה העבה יותר, מכונה בשם "אורך", כי כן הוא גם אורך המדומה הגשמי, שרומז על השטח שבין קצהו העליון לקצהו התחתון. |
אותיות:ח) אותיות (ה"ד פ"ג אות י"א): |
אותיות:עי' לעיל בתשובה א' (א' שבואו דס"ג). |
אותיות:ה) אותיות: |
אותיות:האותיות ה"ס שם ב"ן (ע"ח ש"ד פ"ה) וה''ס הכלים שבע"ס, כי הלבן שבס"ת ה"ס ה"ס האור, והשחור ה"ס הכלים. (עיין בפתיחה לפמ"ס ד"ה וז"ס). |
אותיות השם בן ד':הנה כל הכ"ז אותיות אלפא ביתא מרמזים על יסודות אשר עליהם נבנו כל העולמות. ומילואם ומרכזם דכל הכ''ז היסודות מרומזים בי"הו"ח אותיות השם ית'. דהיינו יסודות דחיסודות כמו אמצעיתא דאמצעיתא, כי המה ב' הקוטבים דיסודות זו"נ הכוללים הכל, ומתחילה נבאר סוד אות ראשון: |
אותיות כ"ב:א"ש ה"ס ג"ע, ובמ"ה החדש גלגלתא לבדה שה"ס כתר וג"ר. בג"ד כפרת ה"ס ז' נוקבין דראש וסוד אח"פ שלמעלה מפרסא, שיש פה בחי' (רשימו) ה"ת, וי"ב אותיות הפשוטות ה"ס ז"ת דז"א שמתחת הפרסא, ובגדלות דז"א ה"ס י"ב מזלות שביסוד (ע"ע אמ"ש, וי"ב גבולי אלכסון). |
אותיות מאבא ותגין מאמא:נודע שחומר הולד ועצמותיו ואבריו הרמ"ח כלם מאבא. שה"ס הלובן שבו שכ"ז נמשך מספה דאבא, לובן שבלבנון, שה"ס האותיות עם הבלי דגרמי שלהם (ע"ע נהורא דקיק) בלבד בלי נפש, והצורה של הולד שה"ס הנפש שנק' דם, שה"ס התגין, (רשימו דטעמים) הוא בא ע"י אמא, שע"י שהיתו ברחם אמא הוא מקבל הימנה את הנפש, אשר ה"ס הדם הוא הנפש, טפת אודם דאמה שממנה הגידין והדם והשחור שבעין, ואז מצטייר החומר דאבא בסוד אותיות גמורות לבית קבול. |
אותיות מחוברות:ז) אותיות מחוברות (ח"ג פט"ו אות ') : |
אותיות נפרדות:ו) אותיות נפרדות (ח"ג פט"ו אות ד') : |
אזדכך וסתים:ד) אזדכך וסתים: |
אזן:ח) אזן (ח"ג פי"ב אות ז') : |
אח"פ במקומם:ג' התיקונים הראשונים מי"ג תיקוני דיקנא, נקראים אח"פ במקומם, שפירושם שלא יצאו מבחינת ראש, והם בחינות הגו"ע דראש של הדיקנא. ומה שמכונים בשם אח"פ הוא רק בערך הראש דס"ג. (ת"ט אות כ') |
אחד:י) אחד (תע"ס ח"א פ"ב או"פ א'): |
אחד בשתוף:ג) אחד בשתוף: |
אחור:ט) אחור (ח"ג פט"ו אות ו') : |
אחור:א) אחור ( דף ש " ד אות ט " ו ובאו " פ שם ): |
אחור:א) מהו אחור |
אחור:(ע"ע פו"א, אחור אחורים עש"ה), ושורש הדבר תמצא ברו"ת דמקו"ה בסו"ה אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, כי בראש נצטייר האחור ובתוך נצטייר הפנים בסו"ה ונתתי פני באיש ההוא וכו', והם כמו מכחישים זא"ז, כי העומד באחור לא יראה לו כלום מחלק הקדמי, וע"כ הוא מכחישו. וכן העומד מול הפנים לא יראה לו כלום מחלק האחורי, וע"כ הוא מכחיש מציאותו, אמנם אינו ח"ו כן אלא שניהם אחד ממש, בסוד אחור ופנים, וזס"ה וראית את אחורי ופני לא יראו. |
אחור באחור:פירוש, כשהאור העליון משפיע בהתחתון הרי האור דבוק ומקושר בבחי' העביות שבהמקבל, כי משם סוד ההכאה והאו"ח המקשר והמלביש להאור. אמנם כשהאור עזוב מהכלי, דהיינו כמו בסוד הזדככות, הרי העליון הרוצה להשפיע נמצא פניו אל עביות, אמנם התחתון כשעוסק בסוד הזדככות הרי פניו אל היותר זך, דהיינו בהיפך מהעליון, באופן שיש הפכיות מהמשפיע אל המקבל, אשר המשפיע נמצא שפונה אל הבחי' היותר עב שנמצא בהמקבל והיפוכו המקבל שפונה פניו אל הבחי' היותר זך שבו, ומצב הזה נק' אחור באחור, כלומר הפכיות מקצה אל הקצה (ע"ע ב' מרחקים). |
אחורי ז"א:ו) אחורי ז"א: |
אחורי נוקבא:ז) אחורי נוקבא: |
אחוריהם למטה:מדרגות הנאצלים מאותו בחי' זווג דהכאה על המסך בשעה שהמסך מתחיל להזדכך ולהתמעט (ע"ע אור הנקודות והויה בריבוע) נבחנים האורות שאין פניהם לנאצלים האלו, אלא פניהם למאציל. כלומר שהמה פונים להסתלק ולעלות לשורש. ואע"פ שהמה מאירים לנאצל, מ"מ הרי זווג הזה נעשה מאליו, כלומר במשך זמן של הסתלקות ואינם עומדים להתקיים באותו נאצל, כמ''ש בהויה בריבוע. (ע"ח ש"ו פ"ה). |
אחוריהם לנאצלים: |
אחוריים דאו"א:ט) אחוריים דאו"א: |
אחוריים דאמא שנפלו:י) אחוריים דאמא שנפלו: |
אחוריים שלמים דז"א:יא) אחוריים שלמים דז"א: |
אחורים:ט) אחורים (ח"ד פ"ג סעיף ו'): |
אחורים:החכמה אינה מקבלת רק מאחורים אחד, והבינה והז"א מג', עד המלכות שמקבלת מט' אחורים, וזהו שינוי מעליון לתחתון בכמות. |
אחורים:נמשך מסו"ה וראית את אחורי ופני לא יראו, כי לא יראני האדם וחי, שה"ס ספי' הנצח בשעה שההוד נכלל ונטמן בו והיה לאחד, ותבינהו בסוד ז"א שהוא ז"ת חסר ג"ר, אשר |
אחורים דאבא:ח) אחורים דאבא: |
אחורים דאהיה:ז) אחורים דאהיה: |
אחורים דאותיות:ב) מהם אחורים דאותיות. |
אחורים דבינה עלאה:ב) אחורים דבינה עלאה: |
אחורים דג"ר דעליון:ג) אחורים דג"ר דעליון: |
אחורים דו"ק דעליון:ד) אחורים דו"ק דעליון: |
אחורים דחיצוניות דעיבור:ג) מהם אחורים דחיצוניות דעיבור. |
אחורים דמספר:ד) מהם אחורים דמספר. |
אחורים דתבונה:ה) אחורים דתבונה: |
אחורים של כתר:י) אחורים של כתר (ח"ד פ"ג סעיף ו'): |
אחורים שלמים דנוקבא:יב) אחורים שלמים דנוקבא: |
אחיזה:יג) אחיזה: |
אחיזת כלים זב"ז:ג) אחיזת כלים זב"ז: |
אחסנתא דאו"א:י) מהי אחסנתא דאו"א. |
אחר כך:ח) אח"כ (תע"ס ח"א הסת"פ ל"ד): |
איכות:הוא ערכו של הפרצוף ע"פ האור שבו.וכמות הוא ערכו של הפרצוף ע"פ הכלים שבו. |
איכות המקום:טז) מהו איכות המקום. |
אילנא זעירא:יח) מהו אילנא זעירא. |
אילנא רברבא:יז) מהו אילנא רברבא. |
אין:ה) אין: |
אין בינה אין דעת:יב) מהו אין בינה אין דעת. |
אין דעת אין בינה:יא) מהו אין דעת אין בינה. |
איש ואשה:עיקר שמות האלו הם ע"ש היסודות, כמ"ש ז"ל איש ואשה שכינה שרויה ביביהם נתחממו נעשו אש ואש כי פרח י"ה מהם, וסוד י"ה י' דאיש ה' דאשה: ה"ס עליון ותחתון דראש מקוה, בסו"ה ויאמר משה משה, בשלף חלק העצמות מהתחתון כי כרעא ד ה' בחסרה ונחקקה עד שנפלה ונרחקה מגג ד ה' , ואותו חלק שנחקק ובחסר מרגל השמאלי ד ה' נקרא בשם י' : |
אכילה ושתיה:סוד הבינה ה"ס קולות הנשמעות באזן, שאין זו"ן מלכות ות"ת ניזונין אלא מסוד קולות, ולא מסוד אכילה ושתיה. (ש"ד פ"ה ע"ח). |
אכסדראין ואדרין:ח) אכסדראין ואדרין: |
אל מימינא ומ"י בשמאלא ה' באמצע:ט) א) אל מימינא ומ"י בשמאלא ה' באמצע: |
אלהים אחרים שבין הדבקים:כב) מהם אלהים אחרים שבין הדבקים. |
אלהים בפשוט:י) אלהים בפשוט: |
אלכסון: י"ב גבולי אלכסונא: הענין שזה הראש עם ז' נוקבין שנק' בגד כפרת בדגש ורפה, הא"ס ראש דמ"ה הנק' ישסו"ת, אשר מתחתיו אפרם פרסא באלכסונא בסוד כל אמתא בריבוע (בחי"ד) אמתא וב' חומשא באלכסונא, דהיינו דגש בחי"ד חומש א', ורפה בחי"ב חומש ב', שהם נכללים יחד בסוד ה'. |
אלכסונים שבהיסוד:וגם ביסוד יש י"ב גבולי אלכסון, כי כל מה שיש בת"ת צריך שיתרשם ביסוד, בסאד ואלה תולדות יעקב יוסף, ובסוד וקרא זה אל זה זה בגי' י"ב, דהיינו י"ב גבולי אלכסון דת"ת, בי"ב גבולי אלכסון שביסוד שנקרא י"ב מזלות: כי ז' כוכבי לכת ה"ס ז"ת הנכללים ביסוד מפאת עצמם ,ומצד י"ב גבולי אלכסון שבהם ה"ס י"ב מזלות, וענין י"ב גבולי אלכסון שביסוד הוא בגדלות, שחג"ת דז"א נעשו לחב"ד, שנמצא הפרסא מתחת החג"ת דז"א, ואז יורדים הי"ב גבולי אלכסון לנה"י דז"א עצמו, שבחג"ת המה אז בבחי' ז' הכפולות בג"ד כפור"ת כנ"ל בסוד ישסו"ת. |
אלם מאלקים:יד) אלם מאלקים: |
אלף: |
אלף עלמין דחתימין בעזקא:ו) אלף עלמין דחתימין בעזקא: |
אלפים אמה תחום שבת:כג) מהם אלפים אמה תחום שבת. |
אלפין:א) אלפין ( דף שנ " ג אות נ " ו ובאו " פ ד " ה ביודין ) : |
אלקים במילוי אלפין:יב) אלקים במילוי אלפין: |
אלקים במילוי ההין:יג) אלקים במילוי ההין: |
אלקים במילוי יו"ד:יא) אלקים במילוי יו"ד: |
אם הבנים:ה) אם הבנים: |
אם הבנים:כד) מהי אם הבנים. |
אם, אומות, לאום:ובדך רמז אפשר לפרש כי הוא מלשון און, בסו"ה כחי וראשית אוני, ובן אוני, וכהן און, אשר המם מתחלף בנון והוא אום, וא' מתחלף בעין, והוא עון פלילי שה"ס עין רעה. ויש עין טובה: וה"ס עין שרים, וז"ס שאמרו שאין האומה נופלת עד שמפיל הקב"ה את השר שלה מתחילה, וכמ"ש שהפיל את השר של מצרים לים. |
אמ"ש בג"ד כפר"ת:ה"ס ע"ס דראש. אמנם בסוד התחלקות המדרגה בגו"ע ואח"פ, דהיינו ג"ר וו"ק דראש, שג"ר בגלגלתא, ובז"ת דראש נתכללה המלכות בכל אחד מהם, ונעשו הז"ת דראש לכפולות בי עינים בי אודנין בי נוקבי דפרדשקי ופה (לקוק ודיבור) וחג"ת דראש הא"ס נג"ד ונה"ים דראש ה"ס כפר"ת. |
אמא: היא פרצוף ג' מה"פ, שהוא פרצוף בינה שבה מלובש אור דנשמה. ונק' ג"כ בשם הויה במילוי יודין וא', כזה: יוד הי ואו הי שבגי' ס''ג. ונק' ג"כ ישסו"ת. (ע"ע ישסו"ת) |
אמא אם:מלשין אומנת ומגדלת, כי עיקר הטפה בא מאבא ואמא, אומנת ומגדלת את הספה ומחלקת אותה לחלקים ואברים וגידים ובשר ועור, וכל המלאכה והרביה הזאת היא רק מאמא, אשר אבא נתן לה רק טפה קטנה ובאומנותה ציירה אותה עד לאדם שלם, ועל;אומנות הזאת נק' אם ואמא. |
אמא זו"ן שבבריאה דקליפות:כה) מהם אמא זו"ן שבבריאה דקליפות. |
אמא מיוחסת לז"א:ולא אבא, והטעם משום דבחי"ג לא אבדה רשימתה אלא בהזדככות גופא דע"ב, ובע"ב עצמו אין שינוי דאין העדר ברוחני, אלא כלפי השגת הס"ג נעשה השינויים דהסתלקות דע"ב, וא"כ כלי ריקנית דז"א דהיינו בחי"ג נתלית בס"ג דוקא, שהיא שורש אמא, וע"כ האמא מתיחסת לז"א כאמור. אמנם המלכות יש לה שורש גבוה יותר, כי מתיחסת לאבא לע"ב כנ"ל. |
אמא תתאה:י) אמא תתאה (ח"ג פ"ד אות ז') : |
אמצע:ה"ס בחי"ד, בבחי' המסך המזדווג בהכאה המכונה ג"כ נקודה אמצעית. והוא נק' כן מטעם הכלל אשר אותו הכמות שהאו"ח משפיע מהמסך ולמעלה הוא מתפשט ג"כ מהאו"ח ולמטה. הנה נמצא משום זה אשר הנקודה שה"ס מקום המסך נמצא באמצעית האור ממש. למשל, אם האו"ח עולה עד הכתר הריהו מתפשט ממסך ולמטה ג"כ בע"ס שלימות עד הכתר, וא"כ נמצאים ע"ס ממסך ולמעלה וכן ע"ס ממסך ולמטה. ואם האו"ח עולה רק עד החכמה הנה כמו כן מתפשט ממסך ולמסה ג"כ רק בט"ס, וכן תמיד. באופן אשר הנקודה והמסך מחויבים תמיד להיות באמצעית האור. |
אמצע אור א"ס ב"ה:(עי' לעיל <אמצע>) וביתר ביאור צריך להבחין בכל אצילות חדש ב' יחסים, דהיינו יחם הנאצל כלפי עצמו ויחסו כלפי המאציל. וכנגדו עוד ב' יחסים במאצילו, דהיינו יחס המאציל לעצמו ויחסו כלפי הנאצל ממנו, באופן שהם יחסים שתים שהם ארבע. |